ת"א 13968-01-17 אמור ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ-ח.פ 557585114

בפני בקשה לסעד עשה זמני במעמד שני הצדדים.

התביעה ההצהרתית נשוא תיק זה הוגשה ביום 5.1.17.

עניינה של התביעה הוא הסכם מכר לרכישת דירה על ידי התובעים מהנתבעת. לטענת התובעים, הנתבעת לא השלימה את הדירה בהתאם להוראות ההסכם בין הצדדים. לטענתם, הנתבעת דרשה מהתובעים לשלם את יתרת התמורה במלואה כתנאי למסירת החזקה בדירה, על אף טענותיהם ביחס לאיחור במסירה ולפיצוי המגיע להם בגין איחור זה.

בתביעה ההצהרתית בית המשפט התבקש להצהיר כי הדירה אינה ראויה למגורים, כי נמנע מהתובעים לקיים את חיובם לשלם את מלוא התמורה במועד בו דרשה זאת הנתבעת מסיבה התלויה בנתבעת, ולחייב את הנתבעת בפיצויים בעד הנזק שנגרם לתובעים מהמועד החוזי ועד למועד בו תשלם הנתבעת לידי התובעים את סכום הפיצויים כתנאי לתשלום מלוא התמורה, להצהיר ולקבוע כי התובעים רשאים להפחית את סכום פיצוי מיתרת התמורה, ולהצהיר כי הנתבעת אינה רשאית לחייב את התובעים בהוצאות רישום.

בפני בקשה כיום אשר בה מתבקש צו עשה זמני שבמסגרתו מתבקש בית המשפט להורות לנתבעת למסור לתובעים את הדירה כנגד תשלום התמורה בהפחתת הסך של 10,500 עבור כל חודש איחור הנטען על ידי התובעים.

לאחר שעיינתי בבקשה בתצהיר ובנספחיה ונספחי כתב התביעה, איני סבורה כי יש מקום להיעתר למבוקש, מטעמים הקשורים בתכליתו ומהותו של הצו הזמני, אשר אינם מתקיימים במקרה זה.

על פי הוראות תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מתן סעד זמני נתון לשיקול דעת בית המשפט, והשאלה המרכזית בהפעלת שיקול הדעת היא האם מתן הסעד הזמני הוא אכן חיוני עד כי יש בכך כדי להצדיק את התערבות בית המשפט עוד לפני ההכרעה בתובענה העיקרית.

מטרתו ותכליתו של הסעד הזמני הוא להבטיח את ההליך העיקרי. הטעם העומד בבסיס ההלכה נובע מהתפיסה לפיה הסעד הזמני נועד לאפשר למבקש לזכות בסעד העיקרי אם יוכיח צדקתו לכך בהליך משפטי מסודר, ולא לחסוך למבקש את הצורך בהוכחת צדקתו בהליך העיקרי.