ת"א 13945-09-12 בולוס נ' נתיבי ישראל- החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

 1.בקשה נוספת לתיקון טעות סופר. בבקשה נטען כי נפלה טעות בחישוב הפרשי ההצמדה והריבית של הפיצוי המגיע לתובע בתקופה שמיום 22.12.2005 (היום הקובע) ועד ליום 14.11.2012, שבו שולם לתובע הסכום שאינו שנוי במחלוקת. נטען כי בפסק הדין חויב הפיצוי בתוספת על פי הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א – 1961, בעוד שלפי החוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תש"ך – 1960, קבוע מנגנון שערוך אחר. מנגנון זה שונה רק ביום 15.2.2010 ערב תיקון החוק לתיקון דיני הרכישה.

עוד נטען, כי הסכום שאינו שנוי במחלוקת שולם לתובע על פי מנגנון השערוך בחוק לתיקון דיני הרכישה ועל כן נוצרה אי סימטריה בין שערוך סכום החיוב לשערוך הסכום שיש להפחיתו כסכום ששולם ביום 14.11.2012.

2.התובעים מתנגדים לבקשה. עוד טוענים התובעים כי נפלה טעות בפסק הדין לעניין חישוב הסכום שאינו שנוי במחלוקת, שכן הסכום שצוין בפסק הדין כולל פיצוי בגין מחוברים אותו יש להפחית מסכום הפיצוי ששולם בגין הפקעת הקרקע. לא הוגשה בקשה נפרדת לתיקון.

3.לאחר ששקלתי את הטענות, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשות וכי אין מקום לתיקון פסק הדין.

הטענות לעניין אופן שערוך הסכומים ששולמו כפיצוי לא נטענו בכתבי הטענות ובסיכומי הטענות, ואף לא בבקשה הראשונה לתיקון טעות סופר (בקשה מס' 37).

הואיל והטענות לא נטענו, חושב הפיצוי על פי הוראת חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א – 1961. לא הועלתה גם כל טענה לעניין החישוב ולא צורף כל פירוט כיצד חושב הסכום שאינו שנוי במחלוקת.

על כן, אם קיימת סתירה בין החישובים, אין למבקשת אלא להלין על עצמה שלא פירטה את אופן החישוב. אין גם מקום להתייחס לטענות בעניין הפיצוי עבור המחוברים שכן גם טענות אלו לא נטענו ואין מקום כעת, בשלב זה של ההליך לברר את העובדות הרלבנטיות.

4.על כן, אני דוחה את הבקשה לתיקון טעות סופר.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ז, 14 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.