ת"א 13915-02-11 מינהל מקרקעי ישראל נ' נתני ארד ואח'

1.בפניי תביעה כספית בסך של 181,238 ₪ שהגישה מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל כנגד הנתבעים.

2.אין חולק על העובדות הבאות:

התובעת הוסמכה בחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965, על אכיפת דיני התכנון והבנייה במדינת ישראל.

כנגד הנתבעים, אזרח ישראלי וחברה פרטית ישראלית, הוגש כתב אישום במסגרת ת.פ. 20350/04 בבית משפט זה בגין בנייה בלתי חוקית במושב מזור (כתב אישום זה הינו המשכו של תיק עמ"ק 60308/01 בבית משפט השלום ברמלה – פסק הדין ניתן על-ידי כב' השופטת ליאורה פרנקל ביום 10.02.02).

ביום 19.06.05 ניתן ע"י כב' השופט (כיום בדימוס) אהרון ד. גולדס גזר דין במסגרתו חויבו הנתבעים להרוס את הבנייה הבלתי חוקית האמורה, שאם לא כן, בהתאם לסעיף 211 לחוק התכנון והבנייה, נקבע שם, כי במידה ולא יהרסו הנתבעים את הבניה הבלתי חוקית בעצמם, תבוצע ההריסה ע"י התובעת ובעלותה ישאו הנתבעים.

הנתבעים ערערו על פסק הדין שניתן בת"פ (פ"ת) 20350/04 לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ועם הקמת בית המשפט המחוזי מרכז – לוד עבר תיק הערעור אליו.

ביום 10.12.08 נדחה ערעורם על-ידי כב' השופטת נגה אהד במסגרת עפ"א 2222-09-07. הנתבעים לא אמרו נואש והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, במסגרת רע"פ 975/09, שנדחתה ע"י כב' השופט סלים ג'ובראן ביום 22.04.09.

ביום 26.04.09 נתנה החלטת בית המשפט העליון (לבקשת התובעת), כי ככל שלא יבצעו הנתבעים את ההריסה עד ליום 26.07.09, תהא התובעת רשאית לבצע את ההריסה בעצמה והנתבעים ישאו בעלויות.

3.לטענת התובעת, הנתבעים לא ביצעו את הריסת המבנים הבלתי חוקיים בעצמם, ולפיכך פעלה התובעת לביצוע גזר הדין והרסה את הבנייה הבלתי חוקית. בגין פעולות ההריסה חויבה התובעת בתשלום בסך 175,507 ₪, נכון ליום 22.11.09, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עמד הסכום על הסך של 181,238 ₪ נכון למועד הגשת כתב התביעה שבפניי ביום 08.02.11.