ת"א 13889-08-11 אליעז בנימינה (18-18) בע"מ ואח' נ' המגש - שקד בע"מ ואח'

1.עסקינן בתביעה ותביעה שכנגד שבין יצרן ומפיץ.

התובעת והנתבעת שכנגד - אליעז בנימינה (18:18) בע"מ (להלן: "בנימינה") הינה חברה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של יינות, משקאות חריפים ומוצרים אלכוהוליים מסוגים שונים.

הנתבעת והתובעת שכנגד – המגש שקד בע"מ (להלן: "שקד") היא חברה העוסקת בייבוא, שיווק והפצה של יינות, משקאות אלכוהוליים ומים.

2.הסכם ההפצה:

בשנת 2002 נחתם הסכם הפצה בלעדית בין בנימינה לשקד (להלן: "הסכם ההפצה").

עפ"י ההסכם, ניתנה לשקד (המפיץ) זכות בלעדית למכור את מוצרי בנימינה (היצרן) בשטח השיווק בישראל (כפי שהוגדר בהסכם).

בסעיף 4.1 להסכם ההפצה התחייבה שקד לרכוש מבנימינה מידי שנה, כפוף לכמויות אותן התחייבה בנימינה לייצר, מוצרים בסכום מינימאלי כמפורט בנספח א' להסכם ההפצה ולטבלה המצורפת אליו, שנערך בהתאמה למחירים ולסכומים שמכרה בנימינה בשנת 2001, בהפחתת מכירות ליצוא, דיוטי פרי, אל על וחברות תעופה אחרות, מכירות למועדון המבקרים ומכירת יין בצובר.

בנספח א' להסכם ההפצה נקבע כי מחיר המינימום השנתי אותו תתחייב שקד לרכוש בשנת 2002 הינו סך של 19,514,434 ₪.

בסעיף 8 לנספח א' להסכם ההפצה מצוין כי עמלת ההפצה עפ"י הסכם ההפצה בין הצדדים תהיה בשיעור של 20% מסכום המכירות.

בסיומו של נספח א' להסכם ההפצה הוסכם ונרשם (בכתב יד), כי על אף המפורט בחוזה ובנספחיו, נוהל העבודה בפועל יהיה כדלקמן:

"1. העברה בין מחסנים ממחסן היצרן למחסן המפיץ לא תיחשב כאספקה למפיץ לצורך חישוב התשלומים.