ת"א 13810-06-15 חורי ואח' נ' דוראל נדל"ן בנס עמים בע"מ ואח'

לפניי בקשת נתבע 5 (להלן: הוועד או וועד הישוב) לביטול החלטתי שניתנה ביום 27.9.2015, בהעדר התייצבות לדיון, ולחילופין – לעיון חוזר בהחלטה. למען הסדר הטוב, הצדדים בהחלטה זו יכונו ככינויים בתביעה העיקרית.

רקע

1. העובדות והרקע הנדרשים לעניין פורטו בהחלטתי מיום 27.9.2015 (להלן: ההחלטה) ואין אני רואה לחזור על הדברים במלואם. אציין בקצרה כי התובעים הגישו בקשה למתן סעד זמני נגד הנתבעים, בה עתרו למתן צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים למנוע מהם מעבר בדרכים חקלאיות המצויות בסמוך ליישוב נס עמים (להלן: הישוב), שלטענתם היית להם זכות מעבר בהם מקדמת דנא.

    

2. בהחלטה פירטתי את השיקולים העומדים על הפרק וקבעתי הסדר זמני מפורט (ראו סעיף 28 להחלטה) למעבר התובעים בדרכים ששימשו אותם בעבר עד לדיון בתביעה העיקרי, זאת לאחר שביום 21.9.2015 התקיים דיון במעמד הצדדים בו העלו את טענותיהם. באותו דיון לא התייצב הוועד, וכפי שניווכח בהמשך – גם לא הייתה ישות משפטית כזו באותה עת. לגבי הוועד ציינתי בהחלטה כך: "בעל דין זה [הוועד – מ"ע], ככל שקיימת אישיות משפטית כזו (והדבר לא הוברר עד תום) לא התייצב לדיון".

    

3. עתה מונחת לפניי בקשה שהוגשה על ידי הוועד בה מבוקש לבטל את ההחלטה, שנטען כי ניתנה במעמד צד אחד (ככל שהדברים נוגעים לוועד), ולחילופין – לעיין בהחלטה מחדש בשל נימוקים לגוף העניין (שיפורטו בהמשך).

    

4. ביום 15.11.2015 קיימתי דיון בבקשה בו שמעתי את טענות הצדדים, בסופו גם הועלו מספר הצעות לפתרון כולל של המחלוקת, והצדדים ביקשו לשקול את ההצעות. ביום 15.12.2015 הגישו ב"כ הצדדים הודעה מוסכמת לדחיית הדיון לשם ביצוע מספר בדיקות במטרה לסלול את הדרך לפתרון המחלוקת, ובהמשך הגישו הודעה נוספת באותה רוח. למרבה הצער, למרות שנראה כי מסתמן פתרון באופק, לא השכילו הצדדים להגיע להסכמות. בסוף הדיון שנערך ביום 28.6.2016 אף הצעתי להעביר את התיק לגישור – בעיקר בשל ריבוי הגורמים והצורך "לקשור את הקצוות". למרבה הצער, לא כל הצדדים הסכימו להפנות את התיק לגישור.

    

5. אדון להלן בבקשת הוועד על שני ראשיה, ואקדים ואציין כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה – על שני חלקיה – להידחות.