ת"א 13790-06-13 גל-אל סחר בפירות בע"מ ואח' נ' אורכידאה מסעדה ואירועים בטבע בע"מ ואח'

התובעים הגישו כנגד תביעה ובה עתרו לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי בסך של 946,135 ₪.

בתמצית בלבד, התביעה מתבססת על פעילות שהייתה לתובעת 1 בשנים 2005 – 2006 (או בסמוך למועדים אלו) בהפעלת גן אירועים בגוש תל-מונד, פעילות אשר נמכרה לנתבעת 1 בהסכם מיום 8.6.06 (עת הייתה הנתבעת 1 "חברה ביסוד"). במסגרת פעילותה צברה התובעת 1 חוב לבנק הפועלים בע"מ ("הבנק"), שבגינו נחתם הסדר מול הבנק ביום 30.8.07.

הנתבעת 1, כך נטען, לא עמדה בהתחייבויותיה ובהמשך נאלצה התובעת 3 (כמי שערבה לחובות התובעת 1) לפרוע את חובות התובעת 1 לבנק. כך טוענים התובעים שיש לחייב את הנתבעים בסכום התביעה, לרבות על יסוד הטענה לחבות הנתבעת 1 בהסכם שנכרת עימה, טענות לחבות נתבע 2 אישית בחובות נתבעת 1, וטענות לחבות נתבע 3 אף הוא, נוכח מעורבותו בבעלות על החברות וערבותו כלפי הבנק.

הנתבעים כופרים בטענות התובעים. בתמצית, טוענים הנתבעים להתיישנות ולשיהוי, להיעדר יריבות מול נתבע 2, ולהשקעת סכומי כסף גדולים של הנתבע 3 לשם פירעון חובות תובעת 1 לספקים שונים. השקעות גדולות אלו, כך נטען, פורעות כל חוב לתובעים, ככל שיש כזה.

בדיון שהתקיים בפני הושג בין הצדדים הסדר, כמפורט בפרוטוקול הדיון, על פיו, בין השאר, הסמיכוני הצדדים לפסוק בתובענה ובסכסוך על דרך הפשרה ועל פי שיקול דעתי, ללא הנמקה, בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

כמו כן הסכימו הצדדים כי בפסק הדין שינתן יפסק לזכות התובעים סכום שלא יעלה על 450,000 ₪.

מובהר, שמא יש ספק, שבמתן פסק הדין נלקחו בחשבון כל טענות הצדדים והראיות שהוצגו, כאשר הטענות לעיל הובאו בקליפת אגוז בלבד.

על סמך כל החומר שלפני, תוך שאני נותן משקל להסכמה בין הצדדים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, אני פוסק כדלהלן:

אני מחייב את הנתבעת 1 (חברת אורכידאה מסעדה ואירועים בטבע בע"מ) ואת הנתבע 3 (גלעד וינקלר), ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 350,000 ₪.

בנוסף לסכום האמור, אני מחייב את הנתבעת 1 (חברת אורכידאה מסעדה ואירועים בטבע בע"מ) לשלם לתובעים סך של 100,000 ₪. התביעה כנגד נתבע 2 – נדחית בלא צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז אלול תשע"ו, 19 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.