ת"א 13746-03-12 לוי נ' גולדברג

לפניי בקשת התובע לאשר פסיקתא בהמשך לפסק דין שניתן ביום 5/5/16.

הפסיקתא שהוגשה התייחסה לסכומים המפורטים בסעיף 74-76 לפסק הדין, והועברה לתגובת הנתבע, שהגיש מספר הסתייגויות.

בהחלטתי מיום 25/5/16 התייחסתי להסתייגויות בנוגע לתשלום אגרות והוצאות הקלטה, והבהרתי כי בפסק הדין הוריתי על השבת ההוצאות ההלו כפי שנשא בהן התובע בפועל, ואין כל מקום או סמכות לשנות מכך עתה, וממילא גם לגופו של עניין לא מצאתי כל הצדקה לכך.

לפיכך, הסכום הנקוב בפסיקתא אודות הוצאות אלו, מאושר כמבוקש.

אפשרתי לתובע להשיב להסתייגות שהעלה הנתבע בהתייחס לחישוב השבת הכספים.

מדובר בהסתייגות בהתייחס לקביעה בסעיף 75 לפסק הדין, שעל פיה הנתבע החזיק בידו, נכון ליום 18/11/09, סך כולל של 256,787 ₪ (וזאת כאמור ממכתבו באותו יום שבו נוכה מהסכום הנ"ל סך 220,730 ₪ , והוצע להחזיר לתובע את ההפרש בסך 36,057 ₪). מאחר וכתב התביעה חישב את סכום התביעה מהסך של 256,787 ₪ , והשתמע ממנו כי אף הסכום שאינו שנוי במחלוקת לא הוחזר בפועל, וחרף העובדה שהדברים לא הובהרו מפורשות על ידי הנתבע במהלך ההליך המשפטי, אפשרתי לנתבע בסעיף 75 לפסק הדין להציג אסמכתא נוספת להשבת הסכום האמור. מצופה היה כי הנתבע היה מצרף שיק ממועד מכתבו, 18/11/09, המראה את ההשבה.

הנתבע לא פעל כך והתייחס בהסתייגותו לשני שיקים ששולמו על ידו ביום 3/12/09, האחד בסך 12,000 ₪ לפקודת עו"ד אילן בומבך (בא כוחו של אורי לוי), והשני בסך 28,000 ₪ לפקודת אורי לוי. הנתבע אף טען כי קיימת בתיק הודאת בעל דין בנוגע לקבלת כספים אלו והפנה לחקירת התובע בדיון.

ב"כ התובע השיב וטען, כי הנתבע לא התייחס בכתב הגנתו לסכומים אלו ששולמו, וממילא אינו מציג עתה אסמכתא על סך 36,057 ₪, אלא על סכום גבוה יותר, ולא ניתן לנהל במסגרת בקשה לפסיקתא הליך הוכחות מחודש.

בנוסף, הפנה לכך שממילא, הסך של 28,000 ₪ כבר קוזז, כעולה מסעיף 1 למכתב הנתבע מיום 18/11/09, ומתייחס לתשלום זה אף במכתבו מיום 2/12/09.

בנוסף, הביע התובע ספק בנוגע לפירעון ההמחאה לפקודת עו"ד אילן בומבך.

נוכח הטענה, אישרתי לנתבע להגיש אסמכתא אודות הפירעון, וזו אכן הוגשה.

לאחר שבחנתי את הדברים, מצאתי כי אכן הצדק עם התובע בהתייחס להמחאה בסך 28,000 ₪, ששולמו לאורי לוי, שכבר נלקחה בחשבון כאמור בסעיף 19 לפסק הדין.

אשר לתשלום בסך 12,000 ₪ לפקודת עו"ד אילן בומבך, הרי שאמנם ראוי היה לנתבע לפרט ולהתייחס לתשלום האמור בכתבי בית הדין "ברחל בתך הקטנה", אולם משהוצגה אסמכתא אודות פירעון התשלום הנ"ל, הוא יילקח בחשבון במסגרת הפסיקתא.

משכך, החישוב יבוצע מהסך של 256,787 ₪, וינוכה ממנו (בנוסף לשאר הניכויים האמורים בסעיף 75 לפסק הדין) סך נוסף של 12,000 ₪ .

בהתאם לכך, נחתמת במקביל הפסיקתא שהוגשה יחד עם ההפחתה האמורה.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.