ס' נ' ש'

לפני תביעה כספית בסך 76,800 ₪ עבור דמי שימוש ראויים בגין חלקו של התובע בדירת מגורים הידועה כגוש XXXX, חלקה XXX, תת חלקה X ברחוב XXX בXXXXX (להלן: "הדירה"). אשר בה היו הצדדים שותפים לפרק זמן של כחמש שנים ועד לאחרונה.

רקע רלוונטי

1. הנתבעת היא מי שהייתה בת זוגו, עד לפטירתו, של המנוח מר ר.ב.ס. ז"ל (להלן: "המנוח"); התובע הינו נכדו של המנוח.

2. החל משנת 2005 התגוררו המנוח והנתבעת בדירה בשכירות ולפרק זמן של כ-5 שנים (ראו עמ' 4 פסקה 3 לכתב ההגנה).

3. ביום 16.6.2010 נרכשה הדירה על ידי הנתבעת והמנוח כך שחלקה של הנתבעת בבעלות בדירה היה 75% בעוד שחלקו של המנוח היה 25%. ביום 17.5.2012, כשנתיים לאחר שנרכשה הדירה על ידי המנוח והנתבעת, נפטר המנוח. לאחר פטירתו של המנוח המשיכה הנתבעת להתגורר בדירה.

4. המנוח הוריש את חלקו בדירה לתובע, הוא כאמור נכדו. צו קיום צוואה ניתן ביום 9.5.2013 וזכויותיו של התובע במקרקעין נרשמו ביום 16.9.2013 כמשתקף מהעתק הרישום מפנקס בתים משותפים (נספח א' לכתב התביעה).

5. כשנה וחצי לאחר פטירתו של המנוח הגיש התובע שתי תביעות נפרדות כנגד הנתבעת; האחת, תביעה לפירוק שיתוף אשר התבררה בפני כב' השופט מיכאל תמיר (ת"א 13742-09-14 להלן: "תביעת פירוק השיתוף") ותביעה לדמי שימוש ראויים – היא התביעה שלפני. יצוין כי בהחלטת כב' סגנית הנשיא גרוסמן (כתוארה אז) מיום 14.5.15 נדחתה הבקשה לאחד את הדיון בתיקים, כך שכל תביעה התבררה בנפרד.

6. ביום 8.3.17 ניתן פסק דינו של כב' השופט מיכאל תמיר בתביעת פירוק השיתוף. השופט תמיר קיבל את התביעה לפירוק שיתוף.

7. לאחר פסק הדין נחתם הסכם מכר בין התובע לנתבעת, אשר רכשה את זכויותיו של התובע בדירה.

   תמצית טענות הצדדים