ת"א 13629-11-14 LTD נ' צבי

ראשיתו של ההליך שבפני בהגשת שטר חוב ע"ס 502,337 ₪ לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 16-16992-14-5. 

1.שטר החוב משוך על-ידי חברת קמח קיסריה בע"מ (להלן: "קמח קיסריה"), היא החייבת מס' 1 בתיק ההוצל"פ, ובערבות מר רוני צבי (להלן: "הנתבע"), הוא החייב מס' 2 בתיק ההוצל"פ.

שטר החוב נערך לפקודת התובעת, Oldbridge Corporation Ltd, שהינה חברה הרשומה כדין בבריטניה ועיסוקה במסחר סחורות, לרבות קמח. מר בוריס שסטופלוב (להלן: "בוריס") הינו נציגה המוסמך של התובעת בישראל.

2.אין חולק כי ביום 18/12/11 נטלה קמח קיסריה מאת התובעת הלוואה בריבית בסך 150,000$ בהתאם להסכם הלוואה ובערבות הנתבע. בהתאם להסכם היה על קמח קיסריה לפרוע את ההלוואה בתוך שלושה חודשים. שטר החוב נמשך להבטחת פירעון ההלוואה.

כן אין חולק כי על חשבון ההלוואה שולם לתובעת סך 90,000 ₪.

התובעת הגישה את שטר החוב לביצוע בגין יתרת ההלוואה המגיעה לה, לטענתה.

3.קמח קיסריה לא הגישה התנגדות לביצוע שטר החוב.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, במסגרתה טען כי כספי ההלוואה שולמו לתובעת, אף מעבר לסכום קרן ההלוואה. הנתבע פירט תשלומים שונים ששולמו, לטענתו, על חשבון ההלוואה, הן במישרין לתובעת והן לחברה נוספת בבעלות בוריס, חברת "פרלינק", בהתאם להוראתו של בוריס. התשלומים שולמו באמצעות חברת "תרה סחר ושיווק בע"מ" (להלן: "תרה"), שהנתבע הינו מנהלה ובעל מניותיה.

הנתבע נחקר על האמור בתצהיר התומך בהתנגדותו, ובהחלטת כב' הרשמת הבכירה (כתוארה אז) י. אונגר – ביטון, שדנה בהתנגדות, נקבע כי נוכח הבסיס הרעוע של טענות הגנתו של הנתבע, יש לקבל את ההתנגדות בתנאי שהנתבע יפקיד סך 25,000 ₪ בקופת בית המשפט.

4.התובעת הגישה שני תצהירי עדות ראשית מטעמה: האחד מטעם בוריס והשני מטעם הגב' אלנה פסנקו (להלן: "אלנה"), שטיפלה מטעם התובעת ומטעם פרלינק בהזמנות הסחורה של הנתבע באמצעות תרה.

בתמצית, טענה התובעת, כי התשלומים ששולמו על-ידי תרה שולמו בגין עסקאות אחרות ונפרדות שערכה עם התובעת וכן עם פרלינק ואלה לא שולמו על חשבון ההלוואה נשוא שטר החוב.

5.הנתבע סמך עדותו על התצהיר התומך בהתנגדותו וכן על תצהיר משלים מטעמו מיום 10/02/16.

6.כל העדים נחקרו בפני והצדדים הגישו סיכומיהם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים ונספחיהם, בחקירות העדים בפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות על דחיית ההתנגדות, ולהלן נימוקי:

7.עסקינן בעילה שמקורה בשטר חוב. הנתבע מאשר כי חתם כערב לשטר שנועד להבטיח את פירעון ההלוואה וכי התובעת אכן נתנה את כספי ההלוואה לקמח קיסריה. לפיכך, על הנתבע מוטל נטל השכנוע להראות כי ההלוואה אכן נפרעה. לא מצאתי כי עלה בידי הנתבע לעמוד בנטל זה.

8.הנתבע מפרט, כאמור, מספר תשלומים ששולמו על-ידי תרה, לטענתו, על חשבון ההלוואה, ובהם תשלום בסך 45,000$ ששולם ביום 09/08/12 ותשלום בסך 18,000$ ששולם ביום 18/10/12. הנתבע מסתמך על אישורי ההעברה, מסומנים נספחים ג' ו-ד' להתנגדותו.