ת"א 13607-04-14

1.מונחות לפני שתי בקשות שעניינן אחד – עתירה לחיוב המשיבה, היא התובעת (להלן: "המשיבה"), "המואגדת כחברה בע"מ לפי החוק האנגלי" (ראה סעיף 1 לכתב התביעה המתוקן) בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקשים, הם הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: "המבקשים").

2.בקשות אלה הוגשו במסגרת תביעה לפסק דין הצהרתי, צו עשה וצו מניעה קבוע שהגישה המשיבה נגד המבקשים ואחרים, לאחר שבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות נתבעים אחרים נעתרה על ידי בהחלטה מיום 13.1.2015 .

באותה החלטה הוריתי על הפקדת סך של 100,000 ₪, מחצית להבטחת תשלום הוצאות הנתבעים 3-4, המיוצגים על ידי אותו עורך דין ומחצית להבטחת הוצאות הנתבע 6.

הערובה הופקדה על פי ההחלטה.

3.המשיבה צמצמה את המחלוקת הצריכה הכרעה לשאלת גובה הערובה שתופקד (ראה דברי בא כוחה בפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2015).

4.לשיטת המשיבה יש להורות על הפקדת ערובה נמוכה באופן משמעותי מזו שנקבעה בעניינם של נתבעים אחרים, זאת לאור העובדה כי חזית המחלוקת מול המבקשים מצומצמת ובהתאמה השירות המשפטי לו יידרשו.

5.המבקשים חולקים על עמדת המשיבה.

לטענתם עצם צירופם כנתבעים יאלצם לקחת חלק בהליך כולו, לרבות בישיבות קדם המשפט וההוכחות שיתקיימו, בחקירות העדים והגשת כתבי בי- דין (תצהירים, תגובות לבקשות וסיכומים בסופו של ההליך) ועל כן אין מקום לאבחנה כלשהי בינם לבין הנתבעים אחרים.

6.לאחר שנתתי דעתי למכלול כולו, לרבות לטיעוני הצדדים ולהחלטתי מיום 13.1.2015, עליה לא ערערה המשיבה, מוצאת אני להעמיד את הערובה שתופקד להבטחת תשלום הוצאות כל אחד מהמבקשים על סך של 33,000 ₪.

 סכום זה משקלל לדידי בין כלל האינטרסים והשיקולים הצריכים לענין – מחד זכות המשיבה לפנות לערכאות ומאידך זכות המבקשים להיפרע את הוצאותיהם, ככל שהתביעה כנגדם תידחה, הכל מתוך הערכה גסה של עלויות ניהול הגנתם בשים לב ליריעת המחלוקת.

הערובה תופקד בתוך 30 יום שאם לא כן תידחה התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2.