ת"א 13589-10-13 בנק הפועלים יהוד 12617 נ' תירוש

בפני מונחת בקשה לביטול הרחבת עיקול שהוטל על כספי ערבון שהופקדו עבור המבקשת בשתי בקשות רשות ערעור שהגישה.

הבקשה הוגשה מימי פגרת הפסח, וכבוד הרשמת הבכירה נעמה פרס, הורתה למשיב להגיש תשובה לבקשה זו. התשובה הובאה לעיוני, כמו כן, הגישה המבקשת גם הודעה דחופה על הגשת תשובה לתגובה.

לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות, נטען בבקשה לביטול העיקול כי הכספים שעוקלו בתיקי הערעור אצל הנהלת בתי המשפט כמחזיק שייכים לאמה של המבקשת. נטען כי אמה של המבקשת נטלה הלוואה בסך 10,000 ₪ לתשלום העירבון בקופת בית המשפט. נטען כי, אמה של המבקשת היא נכה, ניצולת שואה, ולכן מכוח סעיף 11 (א) לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז – 1957, ולפי תקנה 374 (ג) לתקסד"א יש לראות בכספים אלה נכס הפטור מעיקול אותה שעה. ההלוואה ניטלה ממנהלת הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר, לצורך הוכחה צורף העתק תלוש החשבות במשרד האוצר. גם העירבון הנוסף בסך של 3,000 ₪ שייך לאמה של המבקשת. המשיב ידע על מקורם של כספי שואה אלה, לאור הבקשות והתצהירים שהוגשו בהליכי הערעור.

המשיב השיב כי מרגע שהופקדו הכספים ע"י המבקשת בתיקי הערעור, הם נחשבים לכספיה, שכן האם איננה צד להליך, ואין כל רלבנטיות לעובדה כי האם היא זו שהעבירה כספים להפקדה. זאת, גם לאור העובדה שלו היה מוטל על המבקשת חיוב הוצאות בערעורים, חיוב זה היה משולם ממילא מכספי העירבון.

כמו כן טוען המשיב, כי קיימת הכבדה לביצוע פסק הדין, לאור מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, כפי שהיא עצמה הציגה אותו בבית המשפט במסגרת תובענה זו ובמסגרת הערעורים וכן לאור קיומם של תיקי ההוצל"פ הנוספים הפתוחים כנגדה ולאור סכום התביעה הגבוה העומד על כחצי מיליון ש"ח. כמו כן לאור העובדה כי קיימת החלטה קודמת וחלוטה בדבר עיקולים, גם ההכבדה היא חלוטה לצורך כך.

עוד ציין המשיב כי אין להתייחס לאם המבקשת, כמבקשת והיא גם לא יכולה להיות כזו שכן היא איננה צד לתובענה לא כתובעת ולא כנתבעת והיא איננה צד לבקשת העיקול ואיננה מורשית להגיש בקשה לביטול העיקול כיון שהיא איננה נתבעת ואיננה מחזיקה של הכספים ולכן יש למחקה מן הבקשה.

בתשובת המבקשת לתגובת המשיב, צוין כי המשיב ידע שמקור הכספים שייך לאמה של המבקשת וצורפו תצהירים שונים שהוגשו בהליכי הערעור כדי ללמד על מקור הכספים.

לגופו של עניין, צודק המשיב כי אם המבקשת איננה צד לבקשה ולא ניתן להכניסה כצד לבקשה. ניתן לקבל את תצהיריה אך היא לא יכולה להופיע לא כמבקשת ולא כצד ג' להליך היות והיא לא צד לתובענה ולא אחד מן הגורמים הרשאים להגיש בקשה לביטול צו העיקול הנקובים בתק' 367(ג) לתקסד"א. לכן אני מורה על מחיקתה מן הבקשה ומן הכותרת. תצהיריה יוותרו בבקשה.

כמו כן, העיקול הוטל על כספי העירבון שהפקידה המבקשת בתיקי הערעור. העיקול לא הוטל על כספי גמלת הנכות של אם המבקשת במשרד האוצר, ולכן סעיף 11 (א) לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז – 1957, כלל לא חל בעניינינו. הראיה לצורך כך היא גם צירוף תלוש הגמלה של אם המבקשת על ידה ממנה גם עולה כי לא הוטל כל עיקול על גמלתה. די בכך כדי לדחות את הבקשה לביטול העיקול שבפני. אין זה משנה בשלב זה מהו מקור הכספים, שכן החוק הנ"ל אסר הטלת עיקול על כספי הגמלה עצמה ולא על כספים שמקורם היה בגמלה זו. מה גם שלא הוכח בפניי ברחל ביתך הקטנה כי הכספים אכן נמשכו על ידי האם והועברו לבת. לא צורפו דפי חשבון של האם להראות כי משכה את הכספים מחשבונה, לא פורטו מהם כל מקורות הכספים שעמדו לרשות האם, האם האם מקבלת כספים ממקורות נוספים כגון רנטות וכיוצ"ב או האם קיימים לה חסכונות נוספים באופן שלא ניתן להצביע על מקור כספי אחר לכספים שהעבירה לביתה. נהפוך הוא, מהתצהיר שצרפה המבקשת, בבקשה לפטור מערבון, היא ציינה כי מתוך הסכום הראשון של 5,000 הש"ח שהיה עליה להפקיד רק 2,100 ₪ מומנו ע"י אמה והשאר הופקד ממקורותיה. משלא הורם הנטל בפני להוכיח שמקור הכספים הוא מכספי התגמולים, ומכיוון שממילא גם לו היה מוכח בפני שזהו המקור, לא היה הדבר רלבנטי לאור העובדה כי החוק לא אסר הטלת עיקול על כספים שמקורם בגמלה שכזו, אני דוחה את הבקשה לביטול העיקול שהוגשה. לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאותיה.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ שני הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ה, 13 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: