ת"א 13489-02-15 כל בו בראנדס בע"מ נ' מולאן רשת תכשיטי כסף בע"מ ואח'

בפניי החלטה העוסקת בבקשה לביטול עיקול על יתרת כספים ממכירת בית של נתבעת 2 במסגרת סיומו של הליך פש"ר נגדה , בטענה עיקרית בדבר קיומה של בטוחה אחרת של תכשיטי המשיבה 1, הנמצאים בידי התובעת במסגרת הסכמה חוזית .

ההחלטה תעסוק באפשרות להטלת עיקול המהווה לכאורה "כפל בטוחות" והאיזון הנדרש , לנוכח בין היתר טענות חוזיות בהיבט הראייתי , בחינת יסוד ההכבדה , שיהוי ומאזן הנוחות בהקשר למצבה הכלכלי של המשיבה 2 לאחר מכירת ביתה .

המשיבה 2 הייתה ערבה להבטחת התחייבויות המשיבה 1 (להלן – "החברה") כלפי מבקשת העיקול בהסכם מפורש ברור להשבת סכום התביעה בהמחאות שהראשונה בהן חזרה בלא שכובדה מחשבון "מוגבל ". המבקשת התובעת הגישה תביעה ע"ס כ – 160,908 ₪ כנגד החברה, וכנגד הערבה טוני רויטמן – המשיבות . הדיון בתיק העיקרי מתנהל ובמסגרתו התקיימו כבר מספר קדמי משפט, והצדדים הגיעו לשלב של "תצהירי עדות ראשית. הוטל עיקול על יתרת כספי המשיבה 2 הנמצאת לקראת סיומו של הליך פשיטת רגל שצפויים להיוותר במסגרת הליך זה . עיקר טענת המשיבה 2 היא שעיקול זה מהווה כפל בטוחות בנוסף לתכשיטי המשיבה 1 שנמצאים אצל התובעת .

הצדדים לא הציגו כל מסמך אודות סכום יתרת הכספים שצפויים להיוותר לאחר סיומו של הליך הפש"ר כנגד משיבה 2 אך בא כוח המשיבה 2 ציין בפניי בהגינותו , כי מדובר בסכום של כ 200,000 ₪ , ומנגד טען כי קיים סעיף 13 לחוזה בין הצדדים, לפיו ערך התכשיטים הועמד על ידי התובעת על סך של 160,000 ₪ .

לאחר שהוטל העיקול הוגשה בקשה לביטולו באיחור . טענות בדבר מעמדה הנמוך של המשיבה 2 כ"עובדת בחברה" , לא התקבל על ידי נוכח ערבותה לחובות המשיבה 1 , באשר תפקידה , וכן מעמדה הניהולי הבכיר והמעשי , כמו גם היות המשיבה 1 תאגיד בעל מאפיינים משפחתיים , במסגרתם בן זוגה דאז הגרוש היום היה בעל שליטה במניות , ועוד .

אסמכתא המעידה על ביטול הערבות לא הוצגה, וטענת עושק ולחץ במקרה זה ראוייה להתברר בתיק העיקרי , אך אין בזה כדי להתיר הסיכון . שני הצדדים התייחסו בכתבי הטענות מטעמם לסוגיית ההכבדה ושאר טענות , ניסיונות בית המשפט להציע מספר פתרונות מגוונים לא צלחו. בדיון שהתקיים בפני נחקרו נציג המבקשת וכן המשיבה 2 ובאי כוח הצדדים סיכמו את טענותיהם.

הדין: במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א) האם הניחה המבקשת תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. בשלב זה של ההליך נדרשת המבקשת לעמוד במבחן ההסתברות לקיומה של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013), 911). המשיבה , מצדה , תוכל להתנגד להטלת העיקול הזמני, אם תניח תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר (ר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ(4) 115 (1986)); (ב) האם הראתה המבקשת שאם לא יינתן הצו היא תתקשה במימוש פסק הדין; (ג) האם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת או המשיבה . במסגרת בחינת מאזן הנוחות על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול (רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ (5.12.2007)); ו - (ד) האם עמדה המבקשת בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.

לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו בפני, הגעתי למסקנה שעלה בידי המבקשת להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה, והדיונים בבית המשפט בעיצומם . החוזה הכתוב על אף טענות שכנגד בדבר חתימתו תחת לחץ, עומד ברף הראייתי הנדרש בשלב זה , וההתחייבות לתשלומים וחזרת המחאה מחשבון מוגבל , מבססים דיים בשלב זה עילת התביעה הראויה להתברר ושככל שתתקבל תידרש מקור למימון ולביצוע פסק הדין .

כמו כן, המבקשת הראתה כי יסוד ההכבדה מתקיים בהתייחס ל: הליך פש"ר המתקיים כנגדה, תפקידה כמנהלת במשיבה 1 שחדלה מפעילותה ,היותה ערבה בערבות עליה הסתמכה המבקשת ועתה מבקשת לטעון אחרת בעוד היא גורם מרכזי בניהול העסקה וההתנהלות העיסקית בכלל ,ולנוכח אובדן נכסי המשיבה 1,חזרת שיק מחשבון מוגבל, טענת המשיבה 2 עצמה כי נדרשת היא ליתרת הכספים מהליך הכינוס לקיום מגורים של השכרת דירה, והעדר כל מסמך אודות מצבה הכלכלי , ולמעשה אם לא יינתן הצו המבקשת תתקשה במימוש פסק-הדין.