ת"א 13478-02-14 בארי ואח' נ' נוסבאום ואח'

בפניי בקשה חוזרת למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית ולמינוי מומחה מטעם בית המשפט (להלן – "הבקשה").

המבקש 1 (להלן – "המבקש") שב על טענותיו, ומוסיף כעת כי בידיו אישור באשר למצבו כחסר דיור המתקשה לתפקד.

המשיבים שבים וטוענים כי דין התביעה להידחות או להימחק על הסף עקב התיישנות, כמו גם היעדרה של חוות דעת רפואית מטעם המבקש. לטענתם, אין במצבו הכלכלי - שאינו מוכח דיו - כדי להעניק לו פטור מהגשת חוות דעת. מה גם, שלא מתקיימות בנסיבות העניין כל "טעמים מיוחדים" המתירות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדרה של חוות דעת מטעם המבקש.

הריני דוחה את הבקשה.

אמנם, צירף המבקש ראיות חדשות לעניין מצבו הכלכלי ויש בהם כדי להעיד, ולו באופן חלקי, על מצבו הכלכלי המורכב של המבקש. אולם בכך אין די. המבקש מוסיף להסתמך על מסמך רפואי שהועבר לידיו על ידי פרופ' רביד בשנת 2003. אולם, המסמך האמור, שאיננו מוגדר כחוות דעת רפואית, לא מציג בצורה ברורה כלל ועיקר, ראשיתה של ראייה לקשר הסיבתי שבין הרשלנות הרפואית לבין פטירת המבקשת 3. אין בו אמירה ברורה באשר לנושא זה, ופרופ' רביד בעצמו נצרך לתיעוד רפואי נוסף מטעם המבקש. בהקשר זה יובהר, כי לכאורה בידי המבקש להשיג תיעוד מעין זה ולו באופן חלקי, ואין באפשרותו להטיל האחריות להצגת תיעוד זה על כתפי הנתבעות.

על אף הזמן הרב שחלף ונוכח ההזדמנויות הרבות שניקרו בפניו, לא טרח המבקש להציג בפני בית המשפט ראיות ואסמכתאות נוספות, דוגמת תיעוד רפואי להוכחת טענותיו ולהשגתה של ראשית ראייה לביסוס הטיעון הרפואי.

כאמור בראשית דבריי, ועל אף ההבנה למצבו הכלכלי של המבקש, הריני דוחה את הבקשה.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.