ת"א 1344-05 מנסור ואח' נ' אבו טאלב ואח'

1. לפני בקשת המבקש לביטול החלטת ביהמ"ש מתאריך 22.9.2014 המורה למשרד העבודה והרווחה לממן עלות חוו"ד עדכנית לעניין כשרותה המשפטית של המשיבה. לטענת המבקש ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד ומבלי שנציגי היועמ"ש במשרד העבודה והרווחה יהיו נוכחים בדיון וימסרו תגובתם.

לטענת המבקש ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה והלשכה לשירותים בעיריית ת"א-יפו (אותה לשכה המטפלת במשיבה) אינם יכולים לשאת בעלות מימון חווה"ד באשר לרשויות הרווחה אין תקציב מימון לחוו"ד לבחינת כשרותם המשפטית של התושבים באזורם. עוד הוסיף, כי בתיקי אפוטרופסות ממומנות חווה"ד ע"י המוסדות בהם שוהים החסויים וע"י בני המשפחה הנעזרים בקופות החולים והמרכזים הרפואיים לבריאות הנפש.

אשר למשיבה עצמה ציין, כי היא קיבלה פיצויים בסכומים גבוהים המאפשרים לה לממן עלות חווה"ד מכספיה שלה, כאשר ניתן להפנותה לד"ר אלכסנדר למברג שהינו מומחה לפסיכיאטריה העובד עם מחלקת הרווחה של עיריית ת"א שיבצע הבדיקה בעלות של 1,200 ₪ שהינו סכום נמוך ביחס למומחים אחרים.

2. המשיבה, באמצעות ב"כ סברה, כי דין הבקשה להידחות תוך חיוב בהוצאות, באשר אין מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד. לטעמה, ב"כ היועץ המשפטי השתתפה בדיון כאשר גם בקשה זו מוגשת בשמו.

עוד ציין, כי אפילו דובר בבקשה שניתנה במעמד צד אחד, עדיין דינה דחייה, באשר לא הוגשה בתוך 30 ימים מהיום בו נודע למבקש על ההחלטה ובצירוף תצהיר המאמת מועד קבלת ההחלטה כדרישת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ב"כ המשיבה הדגיש, כי את ההחלטה קיבל המבקש כבר ב-22.9.2014 מיד לאחר הדיון בה ניתנה, מה גם שההחלטה ניתנה בהסכמת נציג היועמ"ש שנכח כאמור בדיון.

אשר לטענה בדבר העדר תקציב במשרד הרווחה השיב, כי גם טענה זו לא נתמכה בתצהיר. על פי הבנת ב"כ המשיבה משרד הרווחה אמנם מממן חוו"ד במקרים המתאימים. מעבר לכך ציין, כי הסכום המבוקש לחוו"ד גבוה בעוד הסכום אותו קיבלה כפיצוי אינו מספיק לה לרכישת דירה עלובה.

לפיכך, כך סיים, על משרד הרווחה למממן עלות הבדיקה באמצעות אחד מרופאיו בעלות נמוכה.

3. המבקשת השיבה בתשובה לתגובה, כי רק בתאריך 30.9.2014, בדיון שהתקיים בעניינה של החסויה בבימ"ש קמא, נודע לה דבר החלטת ביהמ"ש. עוד ציינה, כי ההחלטה במלואה הומצאה לה בתאריך 20.10.2014 בלבד.

המבקש הדגיש, כי בדיון נכח נציג האפוטרופוס הכללי ולא נציג היועמ"ש במשרד הרווחה. בנוסף חזרה על כך שמשרד הרווחה נטול תקציב לעניין חווה"ד המבוקשת, במיוחד כאשר למשיבה פיצוי בסך העולה על 1.5 מיליון ₪. המבקש הדגיש, כי אינו מפעיל רופאים מטעמו ללא עלות והוסיפה כי המשיבה אמורה היתה להמצי חוו"ד לביהמ"ש קמא בדיון בעניינה אך לא עשתה כן ואין כל סיבה כי משרד הרווחה יעשה כן עתה באמצעות בימ"ש זה.

4. לאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי, כי למרות נוכחות נציג האפוטרופוס הכללי בדיון, היה מקום לזמן גם את נציגי משרד הרווחה על מנת שניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת מפי אלה האמונים ישירות על נושאי התקציב ולפיכך ניתנה ההחלטה בפועל במעמד צד אחד.

אשר לעצם הטענות שהעלה המבקש, ולאחר שהתברר כי למבקש אין מקורות כספיים המיועדים לנושא זה מחד, וכאשר המשיבה אינה עומדת בהחלטות ביהמ"ש קמא לעניין זה מאידך, ובמיוחד לאחר שהתברר לי, כי עלות מתן חוו"ד הינה 1,200 ₪ בלבד, סכום בר הוצאה ע"י המשיבה,כי אז סברתי שמן הראוי לבטל ההחלטה שניתנה כאמור במעמד צד אחד ולהורות למשיבה להוציא סכום סביר זה על מנת שתקבל חוו"ד בדבר הצורך שלה באפוטרופוס.

5. המזכירות תעביר עותק ההחלטה למבקשת ולמשיבה.

אין צו להוצאות.