ת"א 1342-08 הרב אמסלם ואח' נ' אביטן שלמה ,עו"ד ואח' ת"א

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד, שעניינן כמפורט להלן:

עו"ד שלמה אביטן (להלן: "עו"ד אביטן" או "הנתבע", ו/או "התובע שכנגד") נטל ביום 29/10/2002 הלוואה מבנק המזרחי, בסכום של 1,500,000 ₪ בתוספת ריבית ניידת בשיעור נומינאלי של 12.6% לשנה. עו"ד אביטן התחייב להשיב את כספי ההלוואה שקיבל בפריסה של 24 תשלומים חודשיים.

הרב אמסלם שלמה (להלן: "הרב אמסלם") ורעייתו, הגב' יפה אמסלם (להלן: "הגברת אמסלם"), שניהם יחדיו (להלן: "התובעים" ו/או "הנתבעים שכנגד") חתמו ביום 29/10/2002 על ערבות מתמדת להבטחת כל חוב ביחס להלוואה שנטל עו"ד אביטן, כאמור.

לטענת הרב אמסלם ורעייתו, עו"ד אביטן לא פרע אף לא אחד מ- 24 התשלומים שהוסכם לגביהם בהסכם ההלוואה. לפיכך, הבנק פנה לרב אמסלם ורעייתו בדרישה לפרוע את ההלוואה, נוכח ערבותם. לטענת הרב אמסלם ורעייתו, משפניותיהם אל עו"ד אביטן, בדרישה שידאג לתשלום חובו, הושבו ריקם, ומשהודיע להם הבנק שיש בכוונתו לממש את הביטחונות שהרב אמסלם ורעייתו מסרו לבנק, נאלצו בני הזוג אמסלם לשאת בתשלום החזר ההלוואה במקומו של עו"ד אביטן. כפי שיפורט בהמשך, בין הצדדים נוהלו הליכים שונים קודם להליך דנא. עילת התביעה של הרב אמסלם ורעייתו הנה על פי פסק בוררות שניתן לטובתם ושקבע, שעל עו"ד אביטן להשיב לרב אמסלם את מחצית מהסכומים ששולמו על ידו בקשר להלוואה כאמור לעיל. זהו עניינה של התביעה האחת, של בני הזוג אמסלם נגד עו"ד אביטן (להלן: "התביעה העיקרית").

עניינה של התביעה שכנגד הוא בדרישה להשבת טובות הנאה להם זכו הרב אמסלם ורעייתו מעו"ד אביטן, כנטען. טובות ההנאה הנטענות הנן: תשלום בסך כ- 430,000 ש"ח ששילם עו"ד אביטן בעבור חמישה אירועים ו"הילולות" שערך הרב אמסלם, וכן תשלום בסך של 504,000 ₪ שלפי הנטען, עו"ד אביטן נשא בו עבור תוספת בנייה שנבנתה בביתם של הרב אמסלם ורעייתו. זה המקום לציין, כי התביעה בכל הנוגע לאירועים, נדחתה על ידי מחמת מעשה בית דין על פי החלטתי מיום 28/6/2011. לכן, כל שנותר הנו לדון בתביעה שהוגשה בגין השבת הסכומים ששילם עו"ד אביטן, לטענתו, לצורך תוספת הבנייה בביתם של הרב אמסלם ורעייתו (להלן: "התביעה שכנגד").

הרקע והעובדות הצריכות להליך זה

בין הצדדים התנהל הליך קודם בתיק שמספרו ת.א. 956/05 בבית משפט זה, שבמסגרתו הוגשה בקשה לאישור פסק בורר של בית דין צדק בני ברק (להלן: "בית הדין"). פסק הבורר אושר במעמד צד אחד על ידי בית המשפט השלום בקריית גת.

על החלטה המאשרת את פסק הבורר (כב' השופטת נצר) הוגש ערעור לבית משפט מחוזי ובית המשפט המחוזי (כב' השופט הנדל) ביטל את החלטת בית משפט, בהחלטה מיום 7/9/06. נקבע כי התיק יושב לבית משפט השלום על מנת שזה ידון בבקשה לאישור פסק הבורר.

במסגרת חקירתו הנגדית של עו"ד אביטן בדיון בבקשה לאישור פסק הבורר, אשר התקיים בפני כב' השופטת נצר ביום 24/5/07, הופסקה חקירתו של עו"ד אביטן כאשר התנגד הוא כי יישאל שאלות הנוגעות לגוף הליך הבוררות. בית המשפט קבע, כי עליו להשיב לשאלות הנוגעות לפסק הבורר לגופו.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור וכב' השופט הנדל (בבר"ע 616/07) בהחלטתו מיום 27/2/08 קבע, כי "מטרת הבירור ביסוד השאלה שלא נפסלה היא, להשלים את פסק הבוררות על ידי קביעת ממצא, שהוא חיוני לכימות חיובו של המבקש" (עמוד 4 להחלטה).

בהערת אגב ציין כב' השופט הנדל, כי "היה ופסק הבוררות לוקה בחסר אך הפסיקה לטובתו, התשובה היא, כי עליו לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול" (עמוד 4 להחלטה).