חזן ואח' נ' פייג ואח'

1.לפניי תביעה בגין ליקויי בנייה.

2.במועד הרלוונטי לתביעה בנתה הנתבעת דירת מגורים בת 6 חדרים צמודת גינה, ברחוב הרב ניסים 2 בקרית שמואל, הידועה כיום כגוש 12649 חלקה 11 (להלן "הדירה"). הדירה נבנתה עבור בנה אשר מסיבות שונות ויתר על זכותו לגור בה.

3.בתחילת שנת 2007 נוהל משא ומתן בין הנתבעת ובעלה מר אברם פייג (להלן "מר פייג") לבין אביה של התובעת מר אליהו חזן (להלן "מר חזן") למכירת הדירה. הדירה אז היתה בנויה כולה ובשלב הסופי של עבודות הגמר.

4.מר חזן הינו קבלן בניה בעיסוקו, על פי טענת הנתבעת אשר לא נסתרה.

5.לטענת הנתבעת, מר חזן בדק את הדירה ואמר שנדרשים תיקוני בדק שהוא יכול לבצעם, ובתמורה ביקש הנחה במחיר הדירה. הנתבעת ובעלה הסכימו למתן ההנחה, אשר הסתכמה לטענת הנתבעת בסך של 40,000 ₪ (כפי שצוין בכתב סיכומיה).

בשל האמון שנתנו הנתבעת ובעלה במר חזן, לא העלו את הסיכום הנ"ל על הכתב.

6.ביום 18.3.07 נפגשו הצדדים לשם חתימה על הסכם מכר.

לטענת הנתבעת, במעמד זה שלף מר חזן רשימת ליקויים שתמורת תיקונם ביקש הנחה נוספת במחיר הדירה (להלן "נספח הליקויים"). למרות אי הסכמת הנתבעת ובעלה להתנהלות זו, ובמטרה לסיים את העניין, הוסכם להעניק הנחה נוספת ממחיר הדירה בסך של 10,000 ₪ לטענת הנתבעת (כפי שצוין בכתב סיכומיה), ובסך הכל 50,000 ₪, בתנאי שרשימת הליקויים הנ"ל תצורף כנספח להסכם המכר ותהווה סיכום סופי בהתייחס לליקויים הקיימים בדירה.

7.מר חזן ובא כוחו הסכימו לכך, ובאותו מעמד, נחתם הסכם מכר לפיו הועברו זכויות הבעלות בדירה על שם בתו של מר חזן, היא התובעת בתביעה דנן, משיקולי מס, תמורת סך של 232,625 דולר אמריקאי, אם כי מאז ועד היום, הדירה משמשת למגוריו של מר חזן ואשתו, על פי טענת הנתבעת אשר לא נסתרה.