ת"א 13388-01-15

1.בפניי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי.

הרקע העובדתי

2.התובע הגיש כנגד הנתבעת תובענה בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בגין תאונת דרכים מיום 18.7.13. על פי האמור בכתב התביעה, סבל התובע מחבלות בחלקי גופו השונים, ובעיקר בגבו, כתפו, ורגלו הימנית, בה סבל מפציעה בקרסול.

3.יחד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה. בהמשך, ובהודעה מטעם התובע מיום 31.5.15 הודיע התובע כי הינו מוותר, בשלב זה, על הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, ועותר למינוי מומחה בתחום האורתופדי בלבד.

טענות הצדדים

4.התובע טוען כי בתאונת הדרכים סבל מפגיעות קשות, ובמיוחד בקרסול רגל ימין – פציעה אשר רק זמן מה לאחר התאונה התבררה חומרתה, ואשר החלה להשפיע משמעותית על יכולתו לתפקד כפי שתפקד עובר לתאונה.

5.הנתבעת טענה כי התאונה לא הותירה כל נזק של ממש, כי התובע הציג מסמכים רפואיים בודדים בלבד, וכי אין מקום למינוי המומחה המבוקש, וככל שיראה ביהמ"ש לנכון למנות מומחה רפואי, הרי שיש להשית את שכר טרחתו על כתפי התובע.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, על מנת לחסוך בדיונים ארוכים, בהליכים מיותרים ובהוצאות מרובות, הצעתי לצדדים, כי הבקשה למינוי מומחים רפואיים תמחק, וכי התובע יוכל לשקול הגשת הבקשה בשנית, לאחר שהתיק יועבר לטיפול שופט, ולאחר קבלת הצעת בית המשפט בפשרה. לחלופין, הוצע כי ימונו מומחים אשר בשכרם יישא בשלב זה, התובע.

7.הצדדים לא קיבלו את הצעת בית המשפט.