ת"א 13381-10-14 הבלין ביטון נ' אייזיק ואח'

ביום 7/10/14 הגישה התובעת את כתב התביעה שבפניי ובמקביל לו בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד (להלן: "הבקשה לסעד זמני"). הבקשה נידונה בפני כב' השופט י' גזית, וביום 14/10/14 התקיים בפניו דיון במעמד הצדדים, במסגרתו הוסכם בין הצדדים על מחיקת הבקשה בכפוף לתנאים ועל השבת האגרה למפקידה (להלן: "הדיון בסעד הזמני", "הסכמת הצדדים" ו"ההחלטה בסעד הזמני" בהתאמה).

בהמשך לאמור, ולאחר שהנתבעים לא הגישו כתב הגנה מטעמם בתיק העיקרי, ניתן לבקשת התובעת, ביום 25/11/14, פסק דין במעמד צד אחד בהיעדר הגנה (להלן: "פסק הדין").

משכך הגישו הנתבעים את הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין וזאת בטענות שונות, ביניהן משיקולים של צדק, לאחר שסברו כי לאור הסכמת הצדדים בדיון בסעד הזמני, ניתן פסק דין גם בתביעה העיקרית. עוד טענו כי לא ניתן להם יומם בבית המשפט והלינו על התנהלות התובעת ובא כוחה.

מנגד, טענה התובעת כי אין באמור כל אמת; כי הנתבעים פועלים בחוסר תום לב; וכי קיבלו את כתב התביעה ביחד עם הבקשה לסעד זמני. לא רק זאת אלא שלטענתם לאחר ההחלטה בסעד הזמני, הוחלפו בין הצדדים מכתבים נוספים המעידים על כך שהנתבעים ידעו על כי ההליך נמשך.

בהחלטתי מיום 27/1/15 קבעתי דיון במעמד הצדדים בבקשה לביטול פסק הדין למועד היום.

בדיון שהתנהל בתיק זה הבוקר, הופיעו הנתבעים וב"כ, ואילו התובעת וב"כ התייצבו באיחור לאחר שהדיון הסתיים. מכל מקום ניתנה לתובעת שהות קצרה להגיש טיעונים נוספים מטעמה במערכת נט המשפט, וזאת בתגובה לדברי ב"כ המבקשים בדיון הבוקר וכך נעשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה; לאחר ששמעתי את דברי ב"כ הנתבעים בפניי במהלך הדיון במועד היום; ולאחר שעיינתי גם בטיעוניה הנוספים של התובעת, אני מוצאת להורות על ביטול פסק הדין נשוא הבקשה כפי שיפורט להלן.

בבקשתם נשענים הנתבעים (המבקשים בבקשה שלפניי) על טענתם לפיה הסכמת הצדדים וההחלטה בסעד הזמני היוו פסק דין בתובענה העיקרית.

בהחלטתו של כב' הש' י' גזית נקבע כי:

"לאור הסכמת הצדדים אני מורה על מחיקת הבקשה וביטול צו המניעה הזמני.