ת"א 1332-04-14

התובענה מעלה סוגיות נכבדות, חלקן סוגיות משפטיות עקרוניות אשר הכרעה בהן חורגת מדלת אמותיה. בנוסף אין להתעלם מהשלכות התובענה על הקופה הציבורית אשר הנתבעת מופקדת על שמירתה לטובת כלל הציבור. הגם שאני ברגיל סבור כי סדרי הדין נועדו בן השאר, למנוע פגיעה בשיוויון מלפני החוק ויש להקפיד עליהם, הרי שההשלכות האמורות הן המכריעות במקרה זה. מה גם שהלכה היא כי בית משפט יטה לדון, אף במקרים פחות כבדי משקל, בתובענה לגופה מקום בו ניתן פסק דין "בהיעדר" תוך חיוב הצד שמחדלו הביא למתן פסק הדין, בהוצאות. כך נכון לעשות גם כאן.

זאת מבלי שאני מקבל את עמדת הנתבעת כי עיצומי הפרקליטים הם בבחינת כוח עליון. כוח עליון אינו גורם שביסודו מצויה יכולת בחירה. כמו כן אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי מעצם היות כתב ההגנה מוכן במשרדי הפרקליטות קמה לה איזו שהיא זכות. בכל הכבוד טענה זו גובלת באבסורד. היעלה על הדעת כי מתדיין יאחז בטענה שכזו כל עוד לא הוגש כתב בי דין כדת וכדין? קל וחומר כשמדובר ברשות ציבורית מרשויות המדינה. אלא שנכון אני להניח שאף אם היה מחדל מצד הנתבעת, דבר המוכחש על ידה, הרי שכאמור, אין ברגיל חוסמים בירור תובענה לגופה.

זאת ועוד, וכבר כתבתי זאת במקום אחר, אין אני מוצא לנכון להפוך את בית המשפט כלי משחק בידי מי מהצדדים בסכסוך העבודה שהוביל לעיצומי הפרקליטים. למצער מחיר הסכסוך יכול שיהיה לו ביטוי כספי אולם מידתי. קבלת התביעה במקרה זה 'בהיעדר' הוא מחיר לא מידתי. זאת מבלי להביע כל דעה באשר לסיכוייה. רוצה לומר, שאם תתקבל התובענה בסופו של יום, "המחיר" לא יהא בשל הסכסוך האמור.

משכך אני קובע כי פסק הדין שניתן בטל ובלבד שכתב ההגנה יוגש בתוך 7 ימים. הנתבעת תישא בהוצאות התובעות ובכלל זה בשכר טרחת התובעות בקשר עם בקשה זו בסך כולל של 38,000 ש"ח. עם הגשת כתב ההגנה תקבע התובענה להמשך שמיעה. תזכורת פנימית מעקב בעוד 7 ימים.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ה, 14 מאי 2015, בהעדר הצדדים.