לפני מונחת בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין וכן בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 23.12.15. כמו כן, מונחת תגובת המשיב לבקשה זו והתשובה לתגובה מטעמו של המבקש.
להלן יובאו עיקרי טענות הצדדים:
1. לטענת המבקש, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, זאת מאחר ולא התבצעה המצאה כדין של כתב התביעה. המבקש הינו תושב חוץ, אזרח צרפתי המתגורר באופן קבוע בצרפת. המבקש איננו אזרח ישראלי. המבקש טוען כי לא קיבל לידיו את כתב התביעה או כל מסמך אחר הנוגע לתביעה זו ולכן לא היה מודע לכך שמתנהל נגדו הליך בבית המשפט.
2.באשר לבקשה להארכת מועד, טוען המבקש כי נודע לו על פסק הדין רק לאחר שהחלו לנקוט נגדו בהליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל כשהגיע לביקור בישראל. בהתאם לתעודת בירור פרטים על נוסע, ממשרד הפנים, שצורפה כנספח 4 לתשובה לתגובה לבקשה זו, המבקש יצא מישראל ביום 18.9.15 ושב לישראל ביום 22.3.16.
3.בנוסף, טוען המבקש כי המשיב היה מודע לכך שהמבקש לא מתגורר בישראל ומפנה לסעיף 1 פסקה 2 לכתב התביעה, בו נכתב ע"י המשיב כי המבקש הינו תושב צרפת ובעל אזרחות צרפתית.
4.זאת ועוד, המבקש טוען כי כאשר שב למקום מגוריו בישראל, ביום 22.3.16 ב מלון כרמל בנתניה, מצא מעטפה קרועה על מפתן דלתו עליה לא צוין שמו הפרטי או שם משפחתו, ראו סעיף 18 לתצהיר המבקש וכן ראו נספח 4 לבקשה בו מצורף תצלום של המעטפה הנ"ל.
5.לסיכום, טוען המבקש כי מאחר והמשיב היה מודע לכך שהמבקש אינו מתגורר בישראל בדרך קבע, היה על המשיב להגיש בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 ומשלא עשה כן, יש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה נגד המבקש.
6.המשיב מתנגד לבקשה לביטול פסק הדין מאחר ולטענתו, כתב התביעה הומצא לכתובתו של המבקש בישראל וזאת לאחר אימות כתובתו עם פקידת הקבלה במלון, אשר אף הנחתה את השליח למספר החדר של המבקש ולכן בוצעה מסירה כדין.
7.עוד טוען המשיב כי גם אם המבקש לא שהה בישראל, מאחר והוא מנהל עסקים בישראל היה עליו לבצע בדיקה סבירה, באופן טלפוני, בכדי לוודא האם התקבל עבורו דואר במקום בו מתגורר בישראל, מלון כרמל. עם זאת, המבקש לא עשה כן במשך יותר משלושה חודשים שחלפו מיום המצאת כתב התביעה ועד ליום הגשת הבקשה לביטול פסק הדין.
8.המשיב טען כי סיכויי ההגנה של המבקש בתביעה עצמה קלושים וכי הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין באיחור ללא הצגת טעם מיוחד.
לגופה של החלטה:
1.לאור צירוף תעודת בירור פרטים על נוסע, נספח 4 לתשובה לתגובה לבקשה זו, אין ולא יכולה להיות מחלוקת על כך שהמבקש שהה בחו"ל בעת שהומצא כתב התביעה למלון כרמל בנתניה (22.11.15) וגם ביום מתן פסק הדין שניתן כנגדו בהיעדר הגנה ביום 23.12.15, שכן המבקש עזב את הארץ ביום 18.9.15 ושב אליה ביום 22.3.16. לכן המבקש לא קיבל את כתב התביעה לידיו בעת שהושאר במלון. היות ויש פגם בהמצאה ולא ניתן היה לתת פסק דין כנגדו כאשר לא היה בארץ ולא עיין בכתב התביעה. פסק דין כזה הוא פגום ויש להורות על ביטולו, לפי ההלכה, ללא כל שיקול דעת. לא ניתן לקבוע כי ההמצאה בוצעה כדין כאשר המבקש, הנתבע, לא היה מצוי בישראל ולא קיבל את כתב התביעה לידיו.
2.באשר לטענתו של המשיב כי היה על המבקש ליצור קשר טלפוני עם מלון כרמל ולבדוק האם התקבל עבורו דואר בזמן היעדרותו מישראל, הרי שראשית, המעטפה לא הופקדה בדלפק הקבלה אלא הושארה על מפתן דלתו של המבקש. שנית, שמו של המבקש לא נכתב על המעטפה, כפי שעולה בבירור מהצילום שלה, מה שבוודאי עורר קושי לשייך את המעטפה למבקש ולפיכך אינני מקבלת טענה זו והיה ראוי לו לא היתה מועלית כלל.
לכן, בעקבות פגם במסירה, אין לביהמ"ש כל שיקול דעת ועליו להורות על ביטול פסק הדין נגד המבקש. מסיבה זו גם אין צורך לבדוק ולבחון את יתר הטענות שעלו בבקשה לגבי סיכויי ההגנה.
3.באשר לבקשה להארכת המועד, בהתאם לתק' ניתן להגיש בקשה לביטול פסק דין בתוך 30 ימים מיום שקיבל המבקש לידיו את פסק הדין או מיום שנודע לו עליו. המשיב לא הציג בפני כל אישור מסירה שהוא של פסק הדין לידי המבקש. מהעולה מן הבקשה המבקש ידע על כתב התביעה מהיום שבו נחת בארץ וגילה את המעטפה של כתב התביעה כלומר יום 22.3.16. על פסק הדין ידע מיום שקיבל את האזהרה של תיק ההוצל"פ לידיו, כלומר, 29.3.16. גם אם אנקוט בגישה מחמירה עם המבקש ואראה בתאריך ההגעה לארץ, 22.3.16 כיום הידיעה על פסק הדין, הרי שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 15.4.16, כלומר פחות מ- 30 ימים מיום שנודע למבקש על פסק הדין. לפיכך אני קובעת כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד לפי הדין.
4.לפיכך אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה נגד המבקש ביום 23.12.15. המבקש יגיש כתב הגנה מטעמו בתוך 30 ימים מהיום. ימי הפגרה באים במנין הימים.