ת"א 13273-09-14 ציון חי באדי שרותי שמאות והנדסת בנין בע"מ נ' שיקום ולפתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ

לאחר עיון בבקשה לגילוי ועיון במסמכים, בתגובה ובתשובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להיעתר לבקשה באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

בתשובותיה לא השיבה הנתבעת כלל לטענה לפיה לא מסרה תצהיר גילוי מסמכים כללי. לבד מהחובה הכללית המוטלת על בעל דין לגלות מסמכיו שעה שהצד שכנגד דורש ממנו לעשות כן, הרי שעל הנתבעת הוטלה החובה לגלות את מסמכיה במסגרת ההחלטה מיום 13.1.15. כאמור, הנתבעת לא הכחישה את הטענה לפיה טרם ביצעה את המוטל עליה בעניין זה. לפיכך תמציא הנתבעת לתובעת תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין בתוך שבעה ימים מהיום. התצהיר יתייחס לכל המסמכים הרלוונטיים המצויים ברשותה, וגם אלה שאינם עוד ברשותה, וייערך בהתאם לתקנות ולטופס שבתוספת לתקנות.

כפי שהבהירה התובעת בתשובתה לתגובת הנתבעת, ניתן לחלק את המסמכים שנדרשו על ידה לשלוש קבוצות: האחת, עניינה במסמכים הקשורים בהליך גישור שהתקיים בין הנתבעת לבין ישיבת הכותל (סעיפים 6-1 למכתב מיום 25.1.15); השניה, מסמכים הנוגעים להליכי המכרז שכתוצאה ממנו נחתם ההסכם בין הנתבעת לתובעת (סעיפים 10-7 ו-21-14 למכתב הנ"ל); והשלישית, מסמכים הנוגעים להליכים שננקטו על ידי הנתבעת נגד צדדים שלישיים (סעיפים 13-11 למכתב הנ"ל).

ככל שהדברים אמורים במסמכים מהקבוצה הראשונה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה. כאמור, מדובר במסמכים שהוגשו במסגרת הליך גישור בין הנתבעת לבין ישיבת הכותל, שאינה צד להליכים שלפני. בכלל זה דרשה התובעת שהנתבעת תגלה ותמסור לעיונה את כתב התביעה שהגישה באותו הליך, שומה שהוכנה על ידה לצורך אותו הליך, פרוטוקולים של ישיבות הגישור, כל מסמך שהוגש למגשר והצעות של הצד שכנגד לסיום ההליך. אף מבלי להיכנס לשאלה אם מסמכים מעין אלה היו בנמצא (ובפרט אמורים הדברים ב"פרוטוקולים" של ישיבות גישור ובהצעות של הצד שכנגד, שספק אם הועלו על הכתב), הרי שאין מקום לחשיפת מסמכים שנמסרו במהלך ישיבת גישור. לעניין זה הובהר ברע"א 4781/12 י.מ. עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 6.3.13, תוך הישענות גם על הוראת סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כי מהוראת הסודיות שבחוק משתמעת לכאורה תחולתו של חיסיון יחסי על הליכי הגישור (פסקה 3 לפסק-דינו של כבוד השופט עמית). באותו עניין צויין כי הפסיקה הניחה "כדבר מובן מאליו, כי יש להכיר בחיסיון של הליכי הגישור" (פסקה 4 לפסק-הדין של כבוד השופט עמית; וראו רע"א 4416/09 גבאי אדריכלות ובניין ערים בע"מ נ' א. רובין אדריכלים בע"מ, מיום 3.9.09, בפסקה 9 להחלטה). הרציונאליים להחלת החיסיון על הליכים חלופיים ליישוב סכסוכים בכלל ועל הליכי גישור בפרט פורטו בהרחבה בעניין גבאי ובהלכת עיני, ויש בהם כדי לתמוך במסקנה לפיה אין מקום ככלל לחשוף מסמכים שנמסרו בהליכי גישור. על אחת כמה וכמה שאין לחשוף מסמכים שהועברו בין אחד הצדדים לתובענה לבין צד חיצוני לתובענה לעיונו של מי שכלל לא היה צד לגישור.

אשר למסמכים מהקבוצה השניה, נראה כי לחלק מהם נודעת רלוונטיות לצורך הסכסוך שבין הצדדים. מסמכים 8 ו-9 עשויים לשפוך אור על השאלה שבמחלוקת, ולתמוך בצורה זו או אחרת בטענות בנוגע לשטחים שהוטל על התובעת למדוד. לפיכך על הנתבעת לגלות לתובעת מסמכים אלה, אם אלה מצויים בידה. ככל שאלה מצויים בידה – עליה לאפשר לתובעת את העיון בהם.

אשר למסמכים 14 ו-15, יתכן שיהיה בהם כדי לשפוך אור מסוים על הטענות בנוגע לאומד דעת הצדדים. בשל טיב המסמכים והאפשרות שנכלל בהם מידע שאינו נוגע כלל לתביעה ועלול לפגוע באינטרסים של צדדים אחרים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש במקרה דנא מקום להכריע בבקשה לגילוי ולעיון במסמכים אלה לאחר שאלה יועברו לעיוני. לפיכך תתייחס הנתבעת בתצהיר גם לקיומם של מסמכים אלה, ותעביר אותם לעיונו של בית המשפט. הכרעה סופית בעניינם תינתן לאחר העיון.