- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 13266-03-15 יונה נ' מדינת ישראל
|
ת"א בית המשפט המחוזי |
13266-03-15
14.6.2015 |
|
בפני השופט: אבי פורג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: יפה יונה |
המשיבים: 1. מדינת ישראל- משרד החקלאות 2. היועץ המשפטי לממשלה |
| החלטה | |
לפני בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), בתביעה על סך של 12,690,968 ₪ שהגישה המבקשת נגד המשיבה 1, מכוח הוראות פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], תשמ"ה- 1985 (להלן: "הפקודה") וזאת בשל טענות למחדלים ורשלנות בכל הקשור להשמדת עדר צאן.
ביום 19.2.13 הגיש בעלה המנוח של המבקשת, תביעה שעניינה זהה לתובענה דנן ובקשה לפטור מאגרה. בקשתו לפטור מאגרה נדחתה תוך שנקבע, כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת להוכחת מצבו הכלכלי הנטען וזאת מבלי להיכנס לשאלת סיכויי התביעה. מאחר שלא היה בידי המנוח והמבקשת לשלם את האגרה באותה עת, התביעה נמחקה.
טענות הצדדים:
1. המבקשת סבורה כי לאור השינוי המצער בנסיבות- פטירת המנוח ביום 24.6.13 - כעת מתקיימים התנאים המצדיקים הגשתה של בקשה חדשה למתן פטור מאגרה. בבקשתה הנתמכת בתצהיר, טוענת המבקשת למצב כלכלי הקשה. לטענתה, היא חסרת כל, אין בבעלותה נכסי נדל"ן, מטלטלין או כלי רכב. היא מנהלת חשבון בנק בבנק המזרחי טפחות בע"מ בלבד, ואין לה חשבון נוסף. הכנסתה היחידה נובעת מגמלת זקנה בסך של 2,491 ₪ וקצבת שארים בסך של 1,048 ₪. היא אינה מחזיקה בכרטיסי אשראי מכל מין וסוג שהוא. היא מתגוררת אצל בתה אילנה שבתאי (להלן: "אילנה"), ותרומתה להוצאות הבית מסתכמת בגמלת הזקנה וקצבת השארים. המבקשת בת 70 ומוכרת כנכה בשיעור של 100%. המבקשת ובני משפחתה מוכרים במוסדות הרווחה כמשפחה קשת יום שנקלעה לקשיים כלכליים ובעיות בריאות. המבקשת והמנוח החזיקו במשק חקלאי שכלל בית מגורים ודיר ששימש מקור פרנסתם כ"ברי רשות". לטענתה, בשל מחדליה ורשלנותה של המשיבה 1, נוצרו לה ולמנוח חובות בסך של מיליוני שקלים לנושים השונים. המשק שהיה מקור פרנסתם והנכס העיקרי, עוקל על ידי נושים שונים שהחלו לפעול בהליכי גבייה והביעו רצונם לפעול למימוש הנכס בהליכי הוצל"פ. באין ברירה ועל מנת שהמשק לא יימכר על ידי נושה, מכרו המבקשת והמנוח את המשק בתמורה לסך של 1,620,000 ₪, אך לנוכח חובותיהם ותשלומי החובה וחבויות המס הנובעות ממכירת המשק לא נותרה יתרה כלשהי מהמכר. המבקשת מפרטת בבקשתה את רשימת הנושים אליהם הועברה יתרת המכר, כשהתוצאה הייתה חסרון כיס בסך של 33,924 ₪, כאשר היו לטענתה גם הוצאות נוספות שלא ניתן לעקוב אחריהן ולאתרן. המבקשת טוענת עוד, כי אין באפשרותה להיעזר בבני משפחתה לצורך תשלום צרכיה השוטפים. ילדיה כולם קשיי יום. בכל הנוגע לייצוגה המשפטי, מציינת המבקשת כי הייצוג בעניינה נעשה על סמך הצלחה בלבד ומבלי ששילמה דבר עבור ייצוגה וכן לאור היכרות אישית של המשפחה עם בא כוחה. עוד טוענת המבקשת כי ההליך מגלה עילה וסיכויי התביעה גבוהים, בפרט כאשר נטל ההוכחה בדבר קיום תנאים מצטברים המאפשרים שלילת תשלום פיצויים במקרה דנן, חל על המשיבה 1. למבקשת עילת תביעה טובה הן מהפן הנזיקי והן מהפן שענייננו שלילת זכותו החוקית של המנוח לקבלת פיצויים ללא הצדקה.
2.היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לבקשה מאחר ולשיטתו המבקשת אינה עומדת בתנאים הנדרשים לקבלת פטור מאגרה. לדידו, המבקשת כשלה מלפרוס תמונה מלאה לעניין מצבה הכלכלי, שכן מפירוט תדפיסי הבנק שצרפה לבקשתה, עולות שאלות ותהיות. בבקשה הקודמת לפטור מאגרה, שאותה הגיש המנוח צוין כי הם עתידים למכור את תכולת המשק בסכום של 54,500 ₪ ואף צורף זיכרון דברים עם הרוכש בעניין זה. בבקשה דנן הנושא אינו מוזכר ולא הובהר אם העסקה יצאה לפועל ומה נעשה עם הכספים. מתדפיסי החשבון עולה עוד כי מידי חודש מתבצעת העברה כספית על סך של 700 ₪, שמהותה לא ברורה. המבקשת לא צרפה אסמכתא בדבר העדר חסכונות ופיקדונות. בתדפיסים אף נראה פירעונם של שיקים מטעמה של המבקשת לגורמים לא ידועים ולא ניתן הסבר לפשרם וכן הכנסתה של המבקשת מהמוסד לביטוח לאומי אף גבוהה מהנטען. בנוסף, נטען שחשבון המבקשת הוא חשבון משותף לה ולבתה אילנה, עובדה זו וכן העובדה שהיא מתגוררת בביתה של אילנה מעידות על כך שהן מנהלות משק בית משותף ובפועל נסמכות זו על זו. לכן יש להבהיר האם ניתן להסתייע באילנה לשם גיוס כספי האגרה. עיון בתדפיסי החשבון של אילנה מעלה כי יש לה הכנסות נוספות מעבר למשכורתה וסכום ההפקדות מהמוסד לביטוח לאומי אף אינו תואם את הנטען. גם בתדפיסי הבנק של אילנה ניתן לראות פרעונות רבים של שיקים מטעמה שמהותם לא הוסברה. כן בוצעו הפקדות מחשבונה לפיקדון אך לא צורפה אסמכתא באשר לסכומים המצויים בו. המסגרת המותרת בחשבונה של אילנה היא 15,000 ₪ וסביר להניח שניתנה על בסיס יכולת כלכלית שהוצגה לגורם נותן האשראי. המבקשת לא צרפה לבקשתה תדפיסי הוצאות החזקת הבית בששת החודשים שקדמו לבקשה. בבקשה אף צוין כי המבקשת שילמה לנושים 34,000 ₪ מעבר לכספים שנתקבלו בתמורה למכירת המשק ולא ברור כיצד מימנה תשלום זה. עוד נטען בתגובה כי סיכויי התביעה נמוכים עד אפסיים וההליך אינו מגלה עילה וכך גם סכום התביעה מופרז ואינו מבוסס.
3. המבקשת בתשובתה לתגובה טענה, כי ההליך מגלה עילה ראויה והנטל לסתור הועבר לכתפי המשיבה 1 ודי באי הגשת התצהיר בתמיכה לתגובה בכדי לדחות הטענות בנוגע לסיכויי התביעה. סכום התביעה מבוסס ונסמך על הערכות ריאליות בהתאם לחוות דעת שמאי, בין היתר לאור גודל העדר שהושמד וכמות החלב שנחלב והושמד בזמן ההמתנה להחלטת מנהל הלשכה הווטרינרית לגבי ביצוע בדיקה בעדר. לא הוגשה חוות דעת נגדית ודי בכך כדי לייתר את הטענות בתגובה. בכל הנוגע למצבה הכלכלי של המבקשת, טענה המבקשת בתשובתה, כי יש לבחון את מצבה הכלכלי של המבקשת ולכל היותר לבחון את אפשרותה של בתה אילנה לסייע בגיוס האגרה. המבקשת והמנוח עברו להתגורר בביתה של אילנה לאחר שנאלצו למכור ביתם אך אין המשמעות שהכנסותיה של אילנה הן בבחינת נכסים משותפים. אין לבחון התנועות בחשבון של אילנה, שכן היא אינה המבקשת. המבקשת פירטה באריכות בתשובתה את מצבה הכלכלי של אילנה ושאר ילדיה וטענה כי הוכח שאין באפשרות ילדיה לסייע לה. בתשובה לטענות בנוגע למכירת תכולת המשק, טענה המבקשת כי הכספים הללו כבר מזמן אינם מצויים בידיה והם שימשו לצורך כיסוי החובות ולצורך מחייתה. המבקשת עשתה שימוש בכספים אלו גם לכיסוי יתרת חובות הנושים. הסכום של 700 ₪ אותו אוספת המבקשת מידי חודש לפיקדון נועד לצורך מימון אזכרת בעלה המנוח, אזכרה הכוללת סעודה למספר גדול מאד של אנשים (למעלה מ- 120 מנחמים). הפיקדון אינו מיועד לצרכיה או לשימושה ואין למבקשת פיקדונות נוספים או תכניות חסכון כלשהן. המבקשת אינה מחזיקה בכרטיסי אשראי ולכן כל התשלומים למחייתה נעשים באמצעות שיקים. המבקשת תמכה התשובה לתגובה בתצהיר.
דיון והכרעה
חובתו של המבקש פטור מאגרה להוכיח שני תנאים מצטברים: היעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה וסיכויי ההליך.
תקנה 14 (א) לתקנות קובעת, כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".
תקנה 14(ג) לתקנות קובעת כהאי לישנא:
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד." (ההדגשות שלי- א.פ).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
