ת"א 1326-12-13 אמסטר ואח' נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

התובעים ביטחו את רכבם אצל הנתבעת בביטוח מקיף שהיה תקף עד יום 31.12.12. בלילה שבין ה- 16 לבין ה- 17 לחודש יולי 2013 נגנב רכבם של התובעים. התובעים טוענים כי על הנתבעת לפצותם על גניבת הרכב, למרות שכאמור הוא נגנב כ- 6.5 חודשים לאחר שהסתיים הביטוח, וזאת משום שהנתבעת לא הסבה את תשומת לבם לכך שתקופת הביטוח הסתיימה ועקב חוסר ניסיונם, חתונתם ומעבר לדירה לא חידשו את הפוליסה. טענת התובעים היא כי חלה על הנתבעת חובת אמון מוגברת במיוחד כיוון שמדור בחברה שאין לה סוכני ביטוח ומשכך ועקב כך שהנתבעת לא הודיעה על תום תקופת הביטוח ועל הצורך בחידוש הביטוח עליה לפצותם על גניבת הרכב. באשר לגובה הפיצוי טוענים התובעים כי ערך רכבם הוא 70,000 ₪ במועד גניבתו על כך מבקשים הם להוסיף הוצאות בסך 1,500 ₪ בגין כך שלא קיבלו פיצוי בזמן ו- 20,000 ₪ בגין עגמת נפש ובסך הכל סכום התביעה 91,500 ₪. לאחר הגשת התביעה ביקשו התובעים להפחית את סכום התביעה וזאת בשל כך שהרכב נמצא במצב שלא איפשר המשך שימוש בו אך החלקים נמכרו תמורת סכום של 25,000 ₪ כך שסכום התביעה הוא 66,500 ₪.

הנתבעת טוענת כי אין עליה חובה כלשהי לפצות את התובעים הן משום שתקופת הביטוח הסתיימה כ- 6.5 חודשים לפני גניבת הרכב והן משום שפנתה לתובעים בכתב, בסמוך למועד פקיעת הביטוח, ע"מ להודיע שהביטוח עומד להסתיים אך התובעים לא חידשו את הביטוח.

מטעם התובעים נתן תצהיר והעיד התובע עצמו בלבד (התובעת לא נתנה תצהיר ולא העידה) מטעם הנתבעת ניתן תצהיר של עובדת במחלקה המשפטית שאף נחקרה עליו.

מלבד המחלוקת המשפטית בשאלה האם היתה קיימת במועדים הרלבנטיים לתביעה חובת יידוע של חברת ביטוח למבוטחה על תום תקופת הביטוח חלקו הצדדים גם בשאלה העובדתית האם נשלחו מכתבים ו/או מיילים לתובעים או למי מהם בענין הביטוח המסתיים והצורך לחדשו.

מכלל העדויות עולה כי אין ספק, ולמעשה התובע אישר זאת בחקירתו הנגדית, התובעים או מי מהם קיבלו הודעות מייל בענין חידוש הביטוח. אמנם בהודעות אילו צויין מספר פוליסה אחר אך ברור שהיתה פניה לתובעים בענין סיום הביטוח כאשר סוג הרכב, שהוא הרכב נשוא הליך זה, צויין באותם מיילים. התובע, שטען בתצהירו שלא קיבל הודעה כלשהי מחברת הביטוח, הודה בחקירתו הנגדית שהמיילים התקבלו אך לדבריו לא התייחס אליהם כי מס' הפוליסה היה שונה. קשה לי להאמין שהתובע זכר בעל פה את מספר הפוליסה של הרכב שביטח אצל הנתבעת וכאשר ראה את המיילים, לא התייחס אליהם כיוון שהופיע בהם מס' פוליסה אחר. נראה סביר יותר שהתובע בחר להתעלם מהמיילים הללו. גם אם אניח שהתובע לא התעלם סתם מהמיילים הרי ברור שכדי לדעת שלא מדובר באותה פוליסה היה עליו להוציא את הפוליסה הנכונה ולראות את מספרה וממילא באותו מועד יכול וצריך היה לראות שתקופת הביטוח תמה ועליו לפעול לחדש את הביטוח. בענין זה יש לציין עוד כי על אף שהמיילים הנטענים מוענו למייל של התובעת, זו נמנעה ממתן עדות. כידוע צד שאינו מביא עד שיכול לתמוך בגירסתו הדבר משמש נגדו.

בנוסף לאמור, אף אם מדובר היה בפוליסה אחרת עצם קבלת המייל מחברת הביטוח שביטחה את הרכב נשוא התיק ועצם העובדה שתקופה ארוכה לא שילמו התובעים דבר עבור הביטוח היה אמור להדליק אצלם "נורה אדומה" והיה עליהם לבדוק אם הביטוח שלהם עדיין בתוקף.

תוצאת האמור היא כי יש לדחות את התביעה משום שהתובעים הם שבחרו לא לחדש את פוליסת הביטוח למרות שנעשתה אליהם פניה בנדון.

בנוסף לאמור, יש לציין כי אמנם נכון להיום קיימת הנחייה של המפקחת על הביטוח המחייבת את המבטח להודיע למבוטח לפני תום תקופת הביטוח, על סיומה של תקופת הביטוח. ואולם הוראות אילו נכנסו לתוקף בשנת 2015 כאשר אנו מדברים על אירוע שאירע בשנת 2013. השאלה האם בשנת 2013 היתה חובת יידוע שכזו. לענין זה המציא כל אחד מהצדדים פסיקה התומכת בגירסתו. התובעים המציאו פסיקה המחייבת מתן הודעה ואילו הנתבעים המציאו פסיקה, ישנה יותר, שאינה מחייבת מסירת הודעה. כאמור לעיל, בנדון דנן הסקתי מחומר הראיות שהיתה הודעה ואולם גם אם תתקבל טענת התובעים בעניין חובת היידוע, נראה לי כי בנדון דנן עקב חלוף כ- 6.5 חודשים ממועד סיום הביטוח ועד לאירוע הגניבה, יש לקבוע כי התובעים לא זכאים לקבלת הפיצוי. אין ספק שהפרת חובת היידוע, ככל שהיתה קיימת חובה כזו במועדים הרלבנטיים, לא יכולה להמשיך ולחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים לאורך ימים ושנים. ברור שככל שחולף זמן ארוך יותר משמעות אי היידוע מאבדת מתוקפה המחייב. ברור שכל מבוטח יודע שביטוח כרוך בתשלום עבור פוליסת הביטוח. ככל שחלף זמן ארוך יותר והמבוטח אינו משלם דבר יש לייחס לו את התוצאות של אי חידוש הפוליסה ולא למבטח. נראה לי כי תקופה של 6.5 חודשים שבהם לא היה ביטוח ולא נעשו תשלומים די בהם כדי להעביר את משמעויות אי חידוש הביטוח על כתפי המבוטח. לפיכך יש לייחס לתובעים את מלוא הרשלנות שהביאה לאי חידוש הביטוח.