ת"א 13221-10-16 ברזאני נ' Imperiel export Inc ואח'

המבקש רכש רכב מהמשיבה 2 (להלן: "החברה הגרמנית"), והמשיבה 1 (להלן: "החברה הקנדית") אמורה הייתה לספק את הרכב מכוח הסכם עם החברה הגרמנית. בעקבות מחלוקת בין החברה הגרמנית ובין החברה הקנדית, הודיעה החברה הקנדית כי בכוונתה להחזיר את הרכב לרשותה.

המבקש עתר לצו מניעה דחוף, אשר יאסור על השבת הרכב לידי החברה הקנדית, וטען כי שילם את מלוא תמורת הרכב, ועל כן – הוא זכאי לבעלות ברכב.

מאחר שמדובר בנתבעים שאינם כפופים במישרין לסמכות השיפוט של בית משפט זה, ומאחר שניתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט על פי צד אחד בלבד, התקיים דיון ובו נכחו המבקש ובא כוחו, וכן בא כוחה של החברה הקנדית. במסגרת הדיון העליתי הצעה ליישוב המחלוקת בהסכמה, אולם משהודיעו הצדדים לאחר פרק זמן שהוקצב לכך כי לא הצליחו להסדיר את המחלוקת, אין מנוס מהכרעה.

לאחר עיון בבקשה ובחומר שלפניי, נחה דעתי כי אין מקום ליתן צו מניעה זמני, ויש לבטל את הצו הארעי שניתן.

לעניין סיכויי ההליך, נראה כי עיקר המחלוקת הוא בין החברה הגרמנית ובין החברה הקנדית, וכי עניינה של המחלוקת – יתרת חוב נטענת, אשר בעטיה מסרבת החברה הקנדית לשחרר את הרכב לרשות המבקש. אף שהמבקש הוא יוזם ההליך, לא הובאו ראיות המניחות את דעתי, כי סיכויי התביעה גבוהים במידה המצדיקה הקפאת המצב עד להכרעה בהליך העיקרי.

ודוק: אף שצורפה הודעת דואר אלקטרוני שממנה עולה, לכאורה, כי המבקש שילם לחברה הגרמנית את מלוא התמורה, הודעה זו אינה נתמכת בתצהיר, לא ברור מי כתב אותה, מה תפקידו ואיזה משקל ניתן לייחס לה. גם אם אניח כי המבקש שילם לחברה הגרמנית את מלוא תמורת הרכב, בוודאי לא ניתן להסיק מכך שהחברה הגרמנית שילמה לחברה הקנדית את מלוא התמורה – ועל כן לא ניתן לומר כי קיים סיכוי גבוה שלתובע קמה עילת תביעה נגד החברה הקנדית.

לא ברור גם כי בית המשפט בישראל הוא הפורום המתאים להתדיינות מסוג זה – אולם משלא הוגשה בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום, אינני רואה מקום לטעת מסמרות בעניין זה.

לעניין מאזן הנוחות, מאזן זה נוטה במלואו נגד מתן הצו. כל עוד עומד הצו הארעי בתוקפו, נגרם לחברה הקנדית, שהיא עדיין בעלת הרכב, נזק רציף – הן בתשלום דמי אחסנה והן בירידת ערכו של הרכב, מבלי שניתן יהיה לעשות בו שימוש. מצד שני, ככל שנגרם נזק למבקש, הרי זה נזק הנובע מכך ששילם את תמורתו של נכס שטרם קיבל – ושלא יקבל; בנסיבות אלה, ברי כי ניתן יהיה לפצות על הנזק האמור בכסף – הן בסעד של השבה והן בסעד של פיצויים ככל שיהיה בכך צורך.

בנסיבות אלה, הבקשה לסעד זמני נדחית. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 10.10.2016 – מבוטל.