ת"א 13216-09-14 שרעבי נ' כליף

לפני בקשת הנתבעת לצירוף תצהיר של ציון מליק, הבעלים של הנכס ברח' פרישמן 41 בתל אביב, בטענה שהנו הבעלים של תת חלקה 100/3 בגוש 7113 שהיא היחידה מוגנת של התובע. ציון מליק בתצהירו, עותר לסילוק התביעה שהגיש התובע היות והוא, המצהיר, הנו הבעלים של השטח נשוא המחלוקת והתובע שהוא דייר מוגן לא יכול, לטענתו, לנהל הליך קנייני בשטח, ללא הסכמת הבעלים.

התובע מתנגד להגשת התצהיר ועותר להוצאתו, כיוון שהמצהיר איננו צד להליך וכיוון שהתצהיר איננו קשור להליך. אין בסדרי הדין אפשרות להגיש תצהיר של אדם זר להליך ומי שמצהיר כי רכש את יחידת הדיון עם דייר מוגן.

הנתבעת בתשובתה טוענת כי מדובר בתצהיר מהותי היות והתובע מעלה טענות קנייניות בכתב התביעה, טענות ששמורות לבעלי המקרקעין. לדבריה אי קבלת התצהיר תפגע משמעותית בהגנתה שכן כבר בכתבי הטענות העלתה טענות בנוגע להעדר זכות עמידה של התובע . לטענתה, עתירת התובע לקבלת צו הצהרתי לפיו יש לו זכות להשבת הנכס כהגדרת הנתבעת הנה סעד קיצוני כאשר הבעלים של המקרקעין מתנגדים לכך.

דיון:

ברע"א 5518/98 יוסף נ. עוקשי ואח' פ"ד נ"ה (3) 294, נקבע כי :

"ההגנה על החזקה המתרחבת גם על מחזיק בפועל בנכס כלפי מי שמבקש לנשלו, הולידה את הכלל שלפיו הנתבע לא יוכל להעלות כנגד התובע טענת הגנה שלפיה לתובע אין זכות טובה לנכס, אלא צד שלישי הוא בעל הזכויות בו. זוהי טענת ה-ius tertii אשר נשללה בשיטתנו כטענת הגנה אפשרית בפי מסיג גבול כנגד מחזיק בפועל במקרקעין, גם אם הוא עצמו תפס את הקרקע בעוולה. ... נכון לעת זו חל במשפטנו הכלל כי המחזיק בפועל בנכס מקרקעין זכאי להגנה כלפי כל העולם פרט לבעל הזכות לנכס, וטענת ius tertii לא תישמע כנגדו מפי מסיג גבול המבקש לנשלו מחזקתו. עיקרון זה עומד ברקע סעיף 17 לחוק המקרקעין".

עם זאת, סבורני לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל ויש להותיר את תצהיר הבעלים בתיק. אמנם, לתובע כדייר מוגן ומחזיק, כנטען, זכות להגנה כנגד הנתבעת ולא ניתן לשלול את זכות התובע כנגד הנתבעת כיוון שאיננו בעל זכות במקרקעין, אך כדי להגיע להחלטה לאחר שמיעת הראיות, נכון יהיה לצרף תצהיר הבעלים של הנכס ולשמוע את עדותו, לגבי חלק מהשאלות שבמחלוקת.

אין למנוע מבעל דין לצרף תצהיר כחלק מראיותיו ובפרט שמדובר בתצהיר הבעלים של הנכס.

אני מתירה את צרוף התצהיר

אין צו להוצאות.