ת"א 13178-06-15 ויטהוף ויטל ואח' נ' מטלפרס ייצוא (1982) בע"מ ואח'

 בפני בקשה שהוגשה על ידי התובע אילן ויטל (להלן: "המבקש") נגד המשיבים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים וכן מענה על שאלון.1.העובדות הרלוונטיותביום 15.6.15 הוגשה התביעה.על פי הנטען בכתב התביעה, המבקש הוא שותף בקבוצת מטלפרס אשר המשיבות 1-3 הם חלק ממנה (להלן: "הקבוצה"). הקבוצה עוסקת בתחום מיזוג האוויר ומערכות אוורור. הקבוצה נשלטת על ידי משפחת ניסימוב ובראשה המשיב 4. לפי הנטען, המבקש הצטרף לקבוצה כשותף בשנת 2001, כאשר בתחילה שימש כסגן נשיא של המשיבה 1 ובהמשך ניהל את עסקיה של המשיבה 2.עוד על פי הנטען בכתב התביעה, המשיב 4 פעל מאחורי גבו של המבקש על מנת להדירו מהקבוצה ולנשלו מכל זכויותיו.הסעדים שהתבקשו במסגרת כתב התביעה היו סעדים כספיים בסך 2,600,000 ש"ח נוכח נישולו הנטען של המבקש מזכויותיו בקבוצה ובכלל זאת מרווחיה.כמו כן, התבקש סעד של מתן חשבונות, במסגרתו התבקשו המשיבים לגלות את כל המסמכים אשר יאפשרו לחשב את מלוא התמורה המגיעה למבקש. עוד התבקש בית המשפט למנות רו"ח מטעמו אשר יבחן את המסמכים האמורים ויקבע את סכום התמורה המגיעה למבקש מידי הקבוצה.יחד עם הגשת כתב ההגנה, הוגשה על ידי המשיבים 2 ו-4 כתב תביעה שכנגד נגד המבקש (להלן: "כתב התביעה שכנגד").ביום 22.11.15 ניתן צו גילוי ועיון הדדי לביצוע תוך 60 יום.ביום 10.4.16 הגיש המבקש בקשה למתן צו גילוי מסמכים ומענה על שאלון ביחס לדרישת גילוי מסמכים ומענה על שאלון ששלח לב"כ המשיבים ביום 19.1.16. ביום 2.5.16 ניתנה החלטה לפיה תמחק הבקשה, שכן המבקש הגיש הודעה כי המשיבים הגישו תצהיר גילוי מסמכים ומענה על שאלון.ביום 15.5.16 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו, במסגרתה נטען כי בתצהיריהם נמנעו המשיבים מלהשיב על חלק מהשאלות ולגלות מסמכים רלוונטיים.הצדדים לא הגיעו להסכמה בנוגע להליכים המקדמיים, על אף הצעת בית המשפט בעניין זה בדיון שנערך ביום 22.5.16 ועל כן, ניתנת החלטה זו.יצוין, כי בכתב ההגנה והתביעה שכנגד מטעמם, טענו המשיבים כי מתנהל בין הצדדים הליך אחר - ת.א 1766-12-13 (להלן: "ההליך המקביל").מדובר בתביעה כספית שהוגשה על ידי המשיבה 2 נגד המבקש המתנהלת בבית משפט זה (בפני כב' השופט ח' כבוב). 2.טענות הצדדים בבקשהלטענת המבקש, המשיבים התחמקו ממתן מענה ענייני על שאלון המבקש וכן סירבו לגלות מסמכים רלוונטיים. המבקש התייחס בבקשה לכל אחד מהדרישות שהועלו על ידו באופן ספציפי.לטענת המשיבים, המבקש מנסה לעכב ולסרבל את ההליך שכן חלק המסמכים המפורטים במסגרת הבקשה גולו כבר במסגרת ההליך המקביל. יתר המסמכים נעדרי רלוונטיות להליך זה.הליך גילוי המסמכים בהליך המקביל גזל משאבים רבים והוצאות כבדות בהן נשאה המשיבה 2. המבקש הגיע למשרדי ב"כ המשיבים וצילם את כל המסמכים שביקש.עוד נטען, כי חלק ניכר מדרישות המבקש הן כוללנות וגורפות ואין להן קשר לתביעה ולסעדים המתבקשים בה.גם המשיבים התייחסו לכל אחד מהמסמכים שגילויים מבוקש באופן ספציפי.3.דיון החלטהא.המסגרת הנורמטיביתנקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת לשם חשיפת האמת. חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן, בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית וליתן לכל צד את האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד. באופן זה ניתן יהיה לנהל את ההליך ב"קלפים גלויים", כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (פורסם בנבו) רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי (פורסם בנבו); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198). על רקע האמור, ברור הוא כי בית המשפט לא ייעתר לבקשה לגלות מסמכים שאינם נוגעים לשאלה הנדונה. על מבקש הגילוי לשכנע את בית המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים לבין העניין שבפניו. הליכי גילוי מסמכים אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג".בנוסף, יש לבחון גם האם הבקשה היא בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעלי הדין יתר על המידה (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (פורסם בנבו)).במקרה זה, יש להתייחס לכך כי מדובר בתובענה למתן חשבונות.תובענה זו מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון קובע בית המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. לאחר שנמצא כי קמה חובה להגשת חשבונות, מתקיים בירור החשבונות אשר בסיומו אפשר ויחויב הנתבע בסכום בו הוא חייב לפי החשבונות (ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרים בע"מ פ"ד נא(4) 337; רע"א 7220/09 יציל פיננסים בע"מ נ' כהן (פורסם בנבו)). ביחס לגילוי מסמכים בתביעה למתן חשבונות נקבע בפסיקה כי אין ליתן צו גילוי מסמכים שיש בו משום הגשמה של הסעד הנדרש בתביעה העיקרית (רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ' רום, פ""ד מח(4) 388, 395; פס"ד Gerber).בתביעה עתר, כאמור, המבקש (התובע) לגילוי כל המסמכים אשר יצביעו על התמורה המגיעה לו מהקבוצה ובכלל זה: כל מסמכי מערכת הנהלת חשבונות של הקבוצה החל משנת 2002; דוחות כספיים ומאזני בוחן של כל חברות הקבוצה החל משנת 2002; כלל המסמכים הנוגעים להתחשבנות הכספית בין החברות בקבוצה; כלל המסמכים בהם מוזכר המבקש בעניין הקמה או ניהול או בעלות במי מחברות הקבוצה; רשימת לקוחות של הקבוצה ומסמכי ההתקשרות עם לקוחות הקבוצה.על כן, ככל שמסמך כלשהו שגילויה מתבקש במסגרת הליך גילוי המסמכים הינו מסמך שהתבקש במסגרת התביעה למתן חשבונות, אין לגלותו בשלב מקדמי זה.באשר למענה לשאלונים, מורה ההלכה הפסוקה כי על צד להשיב לשאלות ככל שהן רלוונטיות לתובענה והן אינן בגדר "דיג". המענה לשאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם הבהרת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע לצדדים לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות. (רע"א 557/00 אפרופים שיכון וייזום 1991 נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)).שאלון המבקש הינו נרחב ביותר, כאשר חלק ניכר מהשאלות הנכללות בו מקומו במסגרת שמיעת הראיות. בעניין זה נקבע בבר"ע 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ (פורסם בנבו):"ברור שלא ניתן לחייב את הערכאה הדיונית להידרש לכל אחת ואחת מעשרות רבות של שאלות, אם התרשמותה הכוללת היא שהשאלון הוא מכביד ובלתי רלבנטי. לא הערכאה הדיונית היא זו החייבת להפריד בין הבר לבין התבן והקש. גם אם אין הגבלה על אורכו של שאלון - הוא חייב כמכלול לשאת אופי ענייני, רציני ומעשי. אם השאלון אינו עונה על תנאי סף זה - רשאית הערכאה הדיונית לפסול אותו בכללותו".עם זאת, אתייחס בהמשך לשאלות ביחס אליהן מתבקש מענה. ב.התייחסות למסמכים שגילויים התבקש:-ההסכמים בין הנתבעים:המשיבים נדרשו על ידי המבקש לגלות את ההסכמים ביניהם. לטענת המשיבים, מאחר ומדובר בדרישה למתן חשבונות אין המבקש זכאי לקבלם. עוד הוסיפו, כי בין המשיבה 2 לבין יתר המשיבות אין הסכם כלשהו בכתב.מנגד טען המבקש כי הדרישה לקבל את מערכת ההסכמים בין הנתבעים אינה למתן חשבונות. בנוסף, המבקש הוא בעל מניות במשיבה 2 ולכן זכאי לקבל את ההסכמים להם היא צד. אין מקום לגלות מסמכים אלו.המסמכים נכללים במסגרת כלל המסמכים הכוללים התחשבנות כספית בין חברות הקבוצה אשר התבקשו במסגרת התביעה למתן חשבונות. על כן, אין מקום לגלותם בשלב זה.יתרה מזאת, מדובר בדרישה כוללנית וגורפת וממילא, המבקש לא הסביר מה הרלוונטיות של מסמכים אלו לתביעתו.עם זאת, מאחר ותגובת המשיבים לא נתמכה בתצהיר, מן הראוי כי טענתם לפיה אין בין המשיבה 2 לבין המשיבים אחרים הסכמים בכתב, תיתמך בתצהיר ערוך כדין.

• דוחות כספיים משנת 2002 ועד היום

  לטענת המשיבים, אין למבקש זכות לקבל את הדוחות הכספיים של המשיבות 1 ו-3. הדוחות הכספיים של המשיבה 2 נמסרו לעיונו של המבקש במסגרת ההליך המקביל.

  לטענת המבקש, אין בעובדה שהמסמכים נמסרו בהליך מקביל כדי לייתר את הגשתם בהליך זה.

  המשיבים טענו כי המבקש הודה שהמסמכים בידיו. בנוסף, תביעתו הינה למתן חשבונות ועל כן, אין למבקש זכות לקבל מסמכים אלו.

  המבקש טוען כי הדוחות הכספיים אינם בידיו.

  דין הבקשה להתקבל בחלקה.

  אכן, בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו, הודה המבקש כי בידיו המסמכים שניתנו לו בהליך המקביל.

  עם זאת, לא הוכח כי בהליך המקביל ניתנו למבקש הדוחות הכספיים של המשיבה 2. בנסיבות אלו, על המשיבים להעביר למבקש דוחותיה הכספיים של המשיבה 2. המשיבים אינם מכחישים כי המבקש הוא בעל מניות בחברה וזכות העיון מוקנית לבעל מניות מכוח סעיף 184 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

  ביחס לדוחות הכספיים של המשיבות 1 ו-3 - אין מקום להורות על העברתם לעיון המבקש. מדובר במסמכים שגילויים מבוקש במסגרת התביעה למתן חשבונות ואין מקום בשלב זה להורות על גילויים במסגרת הליך גילוי מסמכים.

• ניירות העבודה ששימשו להכנת הדוחות הכספיים והחשבוניות שהנפיקו המשיבים אחד לשני.

  המבקש לא הסביר בבקשתו את הרלוונטיות של מסמכים אלו לתביעה.

  לטענת המשיבים, מדובר בהענקת הסעד הסופי אשר דורש המבקש בתביעה. בנוסף, מדובר בדרישה כוללנית ובלתי סבירה.

  בתשובתו, טען המבקש כי מדובר במסמכים רלוונטיים שכן המבקש טען שבמהלך שנות עבודתו הוסתרו ממנו כספים רבים. ניירות עבודה אלו יוכלו לשפוך אור על התנהלותם הפיננסית של המשיבים. לא מדובר במסמכים שנועדו לצורך עריכת התחשבנות, אלא כדי להציג את התנהלותם הכללית של המשיבים.

  דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

  ביחס למשיבה 2 - על המשיבים להעביר למבקש את ניירות העבודה שעמדו בבסיס הכנת הדוחות הכספיים לאור היות המבקש בעל מניות במשיבה 2.

  עם זאת, ביחס לניירות העבודה ששימשו להכנת הדוחות הכספיים של יתר המשיבות, אין מקום להיעתר לבקשה. מדובר בדרישה כוללנית וגורפת אשר בשלב זה לא הוצגה כל הצדקה להיעתר לה. המבקש לא מצביע על עניין ספציפי העולה מכתבי הטענות בנוגע לניירות העבודה, או על רלוונטיות ספציפית של מסמכים אלו, ובקשה זו עולה כדי "מסע דיג" פסול.