ת"א 13177-03-15

מבוא

1. לפני בקשת הנתבעת לחיוב המשיבות 2 ו-3 בהפקדת ערובה להוצאותיה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") ולהוראות סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

הבקשה

2. לטענת המבקשת, המשיבות 2 ו-3 הן חברות אשר אחריות בעל המניות בהן (המשיב 1) מוגבלת. לפיכך חל על חברות אלה חוק החברות. חברות אלה, כנטען, לא יוכלו לעמוד בהוצאות ככל שהמבקשת תזכה בדין, ולפיכך יש לחייב את המשיבות 2 ו-3, במתן ערובה להוצאותיה. לטענתו, הפטור ממתן ערובה הוא חריג לכלל ועל חברה תובעת הנטל להוכיח, כי נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה.

עוד טענה, כי מאחר ומשיבה 2 היא חברה חדלת פירעון הנמצאת בהליכי פירוק על ידי בית המשפט, ואף נותרו לה חובות כפי שעולה מכתב התביעה, ומכיוון שהמשיבה 3 הוגדרה על ידי רשם החברות "חברה מפרת חוק" (מאחר ולא שילמה אגרה שנתית מזה שמונה שנים), ברי כי המשיבות 2 ו-3 לא תוכלנה לעמוד בהוצאות נוספות.

מעבר לכך טענה, כי כל מטרתן של המשיבות 2 ו-3 בהגשת תביעה זו היא להטריד את המבקשת בהליכי סרק, ועל כן בענייננו לא מתקיימים התנאים המחילים את החריג הפוטר ממתן ערובה לתשלום ההוצאות ואף הגדירה את שיעור הוצאותיה הצפויות העומד על כ- 200.000 ₪, לפני מס ערך מוסף, ואף יותר.

לבסוף טענה באשר למשיב 1, בעל מניות של המשיבות 2 ו-3 כאמור, כי בהיותו "בשר ודם" אין כדי לגרוע מהטענות דלעיל. בכל מקרה סברה, כפי הנטען בכתב ההגנה, כי יש למחוק את משיב 1 מכתב התביעה בשל היעדר יריבות. יתר על כן סברה, כי גם אם לכאורה בעלי המניות הם אנשים אמידים יותר, לא בנקל ניתן יהיה להיפרע מחובות המיוחסים לחברה מבעלי מנויותיה אם וכאשר יהיה על המשיבים לשלם הוצאות בסופו של יום, שכן זוהי פעולה המצריכה הרמת מסך.

תגובה לבקשה

3. ב"כ המשיבים טען, כי הבקשה לפי סעיף 353א לחוק החברות נכונה ביחס למשיבה 2 שהינה חדלת פירעון, אך סבר כי יש לדחות את הבקשה מבחינה פרוצדוראלית באשר זו אינה נתמכה בתצהיר.

עוד טען, לעצם הבקשה, כי במסגרת תיק פירוק 8417/08 הגיש משיב 1 בקשה לתבוע בשם משיבה 2 תוך שהתחייב לשאת בכל ההוצאות לרבות הוצאות משפט באם יוטלו, הכנ"ר בתגובתו לבקשה אישר את ההסכמות ובית משפט של הפש"ר נתן רשות לתובע בכפוף למתווה שהוצע בתגובת הכנ"ר. לפיכך, אין מדובר יותר בהסתתרות אחרי חברה בע"מ, אלא הרמת מסך בו יתאפשר לגבות הוצאות ישירות מהבעלים. באופן דומה מוכן המשיב 1 להתחייב גם בשם משיבה 3, בה הינו בעל מניות ואינו מסתתר מאחוריה, ומוכן להיחשף באופן אישי בכפוף להעדר חיוב מראש בהפקדת ערובה היינו תוך הפקדת התחייבות עצמית.

מעבר לאמור נטען, כי סיכויי הצלחת התביעה טובים, התביעה מורכבת ממספר רבדים ובחלקה הינה מוצקה ויציבה, יש בה מסמכים שאין עליהם מחלוקת המאשרים את נכונותה, ותומכים בטענה ולפיה ביום בהיר אחד הפרה המבקשת את הסכם ההתקשרות עם הזכיין (משיבה 2) וכתוצאה מכך נגרמו למשיבים נזקים ישירים ועקיפים. הפרה זו אף מצטרפת לשורה ארוכה של מעשים ומחדלים בהם נתבעת המבקשת, כמו מכתב סיום ההתקשרות מיום 13.3.08, שיש בו כדי להוות הפרת חוזה, שהסבה לחברות נזקים כבדים.

לבסוף נטען, כי סכום ההוצאות הצפויות שצוין בבקשה אינו מידתי כלל ועיקר וכי יש להיצמד לתעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין.

תשובה לתגובה

4. המבקשת השיבה, לטענת ההעדר התצהיר, כי בקשה להפקדת ערובה, מוגשת בהתאם לחזקה המנויה בסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ואין נדרש בה תצהיר (ראו בת"א (ת"א) 2057/05 פרנקל אשר ישראל נ' קרן קיימת בישראל (16.12.2008)); ת"א (נצ')2255/05/08 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' טנא פרוסט בע"מ (2.12.2009)).

אשר להצעה להסתפק בהתחייבות עצמית של המשיב 1 כלפי המשיבות 2 ו-3, סברה המבקשת, כי המקרים בהם יינתן פטור מהפקדת ערובה תוך הסתפקות בהתחייבות עצמית הם חריגים ביותר. (ראו דברי כבוד השופט א' גרוניס בבש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (16.07.2009)). המשיבים אינם עומדים בתנאים מצטברים אלו, ואף לא העלו כל נימוק משכנע מדוע יש להסתפק בהתחייבות אישית ולפטור את המשיבות 2 ו-3 מהפקדת ערובה.

יתר על כן טענה, כי התנאים למתן פטור מהפקדת ערובה, אינם מתקיימים כלפי משיב 1, בהתאם למסכת העובדתית כפי שפורטו בכתבי בית הדין שהגיש, לפיהם התאושש מעט מבחינה כלכלית ואף כי נטל הלוואות על סך 500,000 ₪. לאור זאת סבר, כי אף המשיב 1 צפוי להערים קשיים לכשיידרש לשלם ההוצאות שבהן יחוייב, ולכן אינו עומד אף הוא בתנאי למתן פטור ממתן ערובה, ובוודאי שלא ניתן יהיה להסתפק בהתחייבות עצמית מטעמו.

בנוסף, התחייבות התובע לפיה "ככל שיוטל על לב הנגב סוכנויות רכב חיוב כלשהו בהוצאות משפט, החיוב יושת עלי" אינה משום התחייבות עצמית בהתאם לנוסח הנהוג בהליכים אזרחיים, ואף אינה כוללת התחייבות בנוגע למשיבה 3.