עו"ד חבר - כונס נכסים לזכויות הקדש איסקנדר עוואד בנכס מקרקעין נ' מאירה

לפניי תביעה לסילוק יד מנכס מקרקעין ולסעד הצהרתי.

רקע עובדתי

התובע מונה ככונס נכסים לזכויות הקדש איסקנדר עוואד – ראש הכנסייה המרונית ביפו (להלן: "ההקדש"), על ידי בית המשפט המחוזי בתיק הפ"ב 11706-12-13 (להלן: "בית המשפט של כינוס הנכסים").

ההקדש הוא הבעלים הרשום של מקרקעין הידועים בחלקות 7,6,5,4 בגוש 7017, במתחם המצוי בין הרחובות, רזיאל, מרזוק ועזר, שמעון בן שטח והדואר, תל-אביב-יפו (להלן: "המקרקעין").

טענות התובע

התובע טוען כי לאחר מינויו ככונס הנכסים כאמור, פנה אל כל המחזיקים במקרקעין לשם בדיקת מצב זכויותיהם, ופינויים של אלה מהמחזיקים שאינו בעל זכויות במקרקעין.

לטענת התובע, מספר חודשים לאחר מינויו, החלה הנתבעת לעשות שימשו בחנות המצויה בתחום המקרקעין, ברחוב הדואר 4, גוש 7017, חלקה 5 (להלן: "החנות" / "הנכס") אשר עמדה סגורה ונעולה במשך שנים רבות עד אז (כולל בעת שערך בדיקות עם כניסתו לתפקיד).

התובע מוסיף, כי נכון למועד הגשת התביעה דנן, הנתבעת משכירה את החנות לצד שלישי אשר הפך את המקום לחנות לממכר נעליים, וזאת בטענה שהיא דיירת מוגנת בחנות ולכן רשאית לעשות בה שימוש. בעניין זה טוען התובע כי הנתבעת הפרה שני איסורים שרשומים בהסכם השכירות והם: השכרת החנות לשוכרי משנה והשכרת החנות לתכלית שונה ממטרת השכירות, היא הפעלת קיוסק.

התובע טוען כי הנתבעת החלה לעשות שימוש בחנות לאחר שמקום העסק היה מושבת במשך 14 שנים – דבר המעיד על נטישת הנכס, ומוסיף כי הנתבעת פועלת בחנות ללא הרשאה וללא תשלום כלשהוא, לרבות דמי שכירות (ולו דמי שכירות מוגנים) בגין השימוש.

התובע מציין כי פנה תחילה לבית המשפט של כינוס הנכסים בבקשה למתן הוראה נגד הנתבעת, אולם בית המשפט קבע כי טענותיו אינן מתאימות לדיון בגדרי "בקשה למתן הוראות" והתיר לו להגיש תביעה עצמאית.