ת"א 13156-06-12 סואן נ' סואעד

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 6.12.12. על פי פסק הדין חויב המבקש לשלם למשיב פיצויים בסך 250,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

פסק הדין ניתן על יסוד כתב התביעה ותצהיר המשיב, בהם תואר אירוע מיום 3.2.09, בו נפגע המשיב בגופו בשל מכת אגרוף שנתן לו המבקש. מכה זו באפו של המשיב גרמה לשבר, והותירה אצלו נכות צמיתה בשיעור של 10% על פי חוות דעת מומחה שצורפה לכתב התביעה.

2. המבקש אינו מכחיש קבלת כתב התביעה לידיו, עוד באוגוסט 2012, אלא שלטענתו באותה תקופה התנהל נגדו ההליך הפלילי בעקבות אותו אירוע, ולתומו סבר, כי מדובר באותו עניין שעליו הוא נשפט, ולא הבין שמדובר בהליך אזרחי נפרד שיש להתגונן מפניו.

לטענת המבקש, לא קיבל מאז דבר, לא את פסק הדין ולא אזהרה על פתיחת תיק הוצאה לפועל, ורק ביום 10.7.14 גילה, כי חשבון הבנק שלו מעוקל. לטענתו, אמנם היכה את המשיב, כתגובה אינסטינקטיבית לכך שהאחרון קילל את אמו, אך הנזק שנגרם אינו כמתואר בכתב התביעה, והפיצוי שנפסק עולה בהרבה על הנזק האמיתי.

3. המשיב מתנגד לביטול פסק הדין.

לטענתו, אין ממש בטענה כי המבקש התבלבל בין ההליך הפלילי להליך האזרחי, שכן ההליך האזרחי נפתח בשנת 2009 והסתיים עוד בשנת 2010, ואילו התביעה דנן הוגשה רק בשנת 2012. בתמיכה לטענה זו צורף גזר הדין שניתן נגד המבקש, ביום 1.2.10.

כן טוען המשיב, כי המבקש קיבל ממנו את פסק הדין בדואר, ביוני 2013, ובהמשך קיבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל, ב-27.2.14 (צורף אישור המסירה לעניין זה), כך שהבקשה הוגשה באיחור.

לגופו של עניין, לטענת המשיב, אין מקום לתת למבקש "פרס" של ביטול פסק הדין שניתן נגדו, לאחר אירוע אלים שגרם נזק גוף קשה. טענות המבקש כנגד הפיצוי שנפסק סתמיות וכלליות, ואילו הפיצוי הולם.

4. על אף טענות המשיב לעניין מועד הגשת הבקשה לביטול, ועל אף הזמן שחלף מאז שניתן פסק הדין, קיים לפחות ספק אם הבקשה הוגשה במועד או באיחור.