עלי נצאר נ' קלק ואח'

האם בית המשפט המחוזי בירושלים מהווה את הפורום הנאות לניהול תובענה בנוגע לסכסוך בעניין בעלות במקרקעין בנפת רמאללה שעה שבמסגרת אותו סכסוך עצמו מתנהלת תובענה זהה בבית המשפט המחוזי של הרשות הפלסטינית ברמאללה? זו השאלה העומדת בבסיס מחלוקתם של הצדדים.

עניינה של התובענה שהוגשה לבית משפט זה בבקשתו של התובע למתן סעד הצהרתי לפיו הוא הבעלים של מקרקעין בשטח של קרוב ל-19 דונם באזור עין קיניא שבנפת רמאללה, קרקע הידועה גם כחלקה 28 בגוש 4 הידוע כגוש אלח'בטה (להלן: המקרקעין). התובע טוען כי רכש את הבעלות במקרקעין מהנתבע 2, וכי עשה זאת לאחר שבדק במשרדי לשכת רישום הקרקעות בבית אל כי הנתבע 2 רשום כבעלים של המקרקעין ואף קיבל ביום 27.6.10 רישיון מהנתבע 3 לעשיית העסקה במקרקעין. ביום 19.7.10 קיבל התובע מהנתבע 3 נסח רישום בו נרשמו זכויותיו במקרקעין.

בכתב התביעה, שהוגש לבית משפט זה בחודש דצמבר 2014, טען התובע כי בחודש יולי 2013 קיבל כתב תביעה שהגיש הנתבע 1 נגדו, נגד הנתבע 2 ונגד אחרים בבית המשפט המחוזי ברמאללה (תיק מס' 1016/2012), בגדרו נטען כי רישום המקרקעין על שמו של הנתבע 2 נבע מזיוף, וכי הזכויות במקרקעין שייכות ליורשיה של המנוחה מריה סליבא אלג'ורי (להלן: המנוחה). באותו כתב תביעה נטען כי הנתבעת 1 באותו הליך הביאה לרישום המקרקעין על שמה מכח ירושה, אלא שהרישום נעשה תוך הסתמכות על צווי ירושה מזוייפים ואגב נישול למעלה מ-40 יורשים אחרים. לאחר מכן מכרה את הקרקע לנתבע 2, שבתורו מכר את המקרקעין לתובע. הנתבע 1, הוא התובע בבית המשפט ברמאללה, טען בכתב התביעה שהגיש כי הוא אחד מיורשי המנוחה ועתר לביטול הרישומים בנוגע להעברות ולהשבת המצב לקדמותו, כך שייקבע שהזכויות במקרקעין נתונות ליורשי המנוחה.

כתב התביעה הוגש לבית המשפט ברמאללה ביום 10.10.12. התובע הגיש כתב הגנה מטעמו לבית המשפט ברמאללה ביום 28.7.13. לא למותר לציין כי במסגרת כתב ההגנה שהגיש באותו הליך לא כפר התובע בסמכותו העניינית של בית המשפט ברמאללה לדון בתובענה. כאמור, כשנה ומחצה לאחר שהגיש את כתב ההגנה, פתח את ההליך בבית משפט זה, בגדרו עתר לקבלת סעד הצהרתי לפיו הוא הבעלים של המקרקעין.

הנתבע 2 בחר שלא להתגונן. לפיכך ניתנה בעניינו החלטה ביום 26.3.15 לפיה הוא לא יורשה להתגונן מפני התביעה, אך בשל מהות הסכסוך והסעד המבוקש יינתן פסק הדין כנגדו "בסיום ההליך יחד עם פסק הדין שיינתן בעניין הנתבעים האחרים".

הנתבעים 1 ו-3 טענו שניהם בכתבי ההגנה כי בית משפט זה אינו הפורום הנאות לניהול ההליך. הנתבע 3 הבהיר כי במסגרת ההליך בבית המשפט ברמאללה ניתן צו מניעה זמני שנרשם בספריו של הנתבע 3. עוד ציין כי לבית המשפט המחוזי ברמאללה סמכות מקבילה לבית המשפט המחוזי בירושלים לדון בתביעה במקרקעין מושא התובענה, הנמצאים בשטח C, וזאת מכח הוראת סעיף 22 לנספח 3 להסכמי הביניים והוראת סעיף 1 לנספח 4 להסכמי הביניים. במאמר מוסגר יובהר כי לאמיתו של דבר גם התובע אינו חולק על סמכותו העניינית של בית המשפט ברמאללה לדון בנושא הבעלות במקרקעין. הוא אף לא כפר בסמכות זו, במפורש או במשתמע, בכתב ההגנה שהגיש לבית המשפט ברמאללה.

הנתבע 3 הוסיף וציין כי מאחר והדיון מתנהל בבית המשפט ברמאללה זה זמן, הרי שנראה כי הוא הפורום הנאות בנסיבות העניין. עוד ציין הנתבע 3 כי הוא מכבד החלטות ופסקי דין של בית המשפט ברמאללה ורושם אותם בספריו. כאמור, אין חולק שצו המניעה שניתן על ידי בית המשפט ברמאללה נרשם בספריו של הנתבע 3.