ת"א 12974-10-16 רוסגבס בע"מ נ' מ.א. שפרינגמן ניהול פרוייקטים בע"מ ואח'

1.בקשת הנתבעות 4 – 6 לדחיית התביעה על הסף.

2.הנתבעות 4 – 6 הן יורשותיו של המנוח בוריס שפרינגמן ז"ל (להלן: המנוח).

3. לפי הנטען בכתב התביעה, המנוח היה הבעלים של הנתבעות 1 – 2 (להלן: החברות). עוד לפי כתב התביעה, התובעת סיפקה לחברות סחורה. כדי להבטיח את התשלום בגין הסחורה, החברות חתמו על שטרי חוב, והמנוח ערב לשטרי החוב האמורים (נספח 4 לכתב התביעה).

4.מכאן, התובעת תבעה את הנתבעות 4 – 6 לתשלום החוב הנטען כלפיה, מכוח ערבותו של המנוח, היותן יורשותיו של המנוח, וכדי גובה העיזבון.

5.הנתבעות 4 – 6 טענו כי חתימתו של המנוח על שטרי החוב אינה אלא זיוף, וצירפו לכתב ההגנה חוות דעת של מומחית לזיהוי כתבי יד, התומכת בטענה זו. כמו כן, טענו בתצהיר הנלווה לבקשה כי קיימות נסיבות נוספות בעטיין לא ייתכן כי המנוח חתם כערב. נסיבות אלו אינן אלא הצהרה נטענת של המנוח, בחודשי חייו האחרים, לפיו לא נתן ערבות אישית לטובת התובעת, וכמו כן, תמיהות שונות העולות מהשטרות, לפי טענתן.

6.לאחר עיון בבקשה ובתגובות מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

7.לפי הפסיקה, המבחן לסילוקה של תביעה על הסף הוא האם, גם בהנחה שיוכחו כל העובדות הנטענות בכתב התביעה, התובע לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו. בדיון בבקשה לסילוק על הסף אין נכנסים לבירור עובדתי, בפרט לא בירור עובדתי מורכב, ואף לא לשאלות של מהימנות או סבירות. הליך הסילוק על הסף הוא הליך קצר שנועד למנוע התמשכות תביעה שעה שאין תוחלת בשמיעתה. הדוגמאות המובהקות לכך הן התיישנות, מעשה בית דין או נימוק דומה.

8.בענייננו קיימת תביעה שטרית, המבוססת על חתימתו של המנוח, חתימה שנטען כי זויפה. הנתבעות 4 – 6 הגישו חוות דעת מטעמן, ואילו התובעת הודיעה על כוונתה להגיש חוות דעת נגדית. לא זו אף זו, כידוע, חוות דעת לזיהוי כתבי יד אינן בהכרח מכריעות את הכף בתביעות מסוג זה, ובית המשפט נדרש לשמוע עדים וראיות בשאלה, האם המנוח הוא מי שחתם. מדובר בבירור עובדתי מורכב, שאין מקום להעתיקו לשלב של סילוק על הסף. רק לשם ההמחשה, אפנה לת"א (שלום כפר סבא) 38010-05-11 ברוך נ' נכסי כלל חברה לביטוח בע"מ, שם למרות קיומה של חוות דעת לזיהוי כתבי יד יחידה (מטעם התובעים) התנהל בירור עובדתי מלא בשאלת אמתות החתימה, כמובן, בהליך רגיל ומלא. הדוגמאות רבות, והנתבעות 4 – 6 לא הפנו ולו לתקדים אחד שבו בית המשפט שמע מומחים מטעם הצדדים, מינה מומחה מטעמו ואף המשיך ושמע עדים, וכל זאת בבקשת סילוק על הסף.

התובעת, כמובן, לא צריכה הייתה להגיש את ראיותיה במסגרת בקשת הסילוק, שכן טענותיה בנושא זה נשענות על ההלכה המשפטית שציינתי לעיל. ממילא, עצם העובדה שנדרש בירור עובדתי, הוא זה המצביע על הקושי בבקשתן של הנתבעות 4 – 6.

9.לא ברור הטעם בבקשה לסילוק על הסף, שעה שהנתבעות 4 – 6, לפי שיטתן בכתב התשובה, מבקשות להעתיק את הבאת העדים, המומחים ואפילו המומחה מטעם בית המשפט לשלב הסילוק על הסף, הווה אומר: להקדים את שמיעת הראיות הרבות המתבקשת אף לפי שיטתן, לשלב זה. כל זאת, תוך עקיפת סדרי הדין המקובלים בתביעה מסוג זה.