ת"א 12969-07-13 לוינטל ואח' נ' בן צדוק (צדיק) ואח'

פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים לקבלת דמי שימוש ראויים ו/או השתתפות ברווחים וכן למתן חשבונות. הסכום שנתבע בכתב התביעה המתוקן הוא 161,699 ₪.

התובע והנתבעים הם בעלים משותפים במקרקעין ברח' עקיבא 47 בבני ברק (להלן: "המקרקעין"). התובע הוא הבעלים של 1/10 מהמקרקעין וכל אחד מהנתבעים הוא בעלים של 1/10 מהמקרקעין. עד חודש ינואר 2014 היה על המקרקעין בניין (להלן: "הבניין"), שבקומת הקרקע שלו היו מספר חנויות אשר התנהלו בהן עסקים שונים.

להלן עיקרי הטענות בכתב התביעה:

1. הנתבעים תפסו חזקה בלעדית באחת החנויות בבניין (להלן: "החנות") ואינם מאפשרים לתובע כל גישה לנעשה בה. הנתבעים אף השכירו את החנות לצד שלישי בשם צבי כהן (להלן: "השוכר") שניהל בה עסק לממכר דברי מאפה בשם מאפיית הצבי. השכרת החנות נעשתה מבלי לקבל את הסכמת התובע וללא ידיעתו.

    

2. התובע הגיש שתי תביעות קודמות לקבלת שכר ראוי בגין השימוש שעושים הנתבעים בחנות: (1) תביעה בת"א 26578/03 בגין התקופה שבין שנת 1996 לשנת 2003 שהתקבלה, כך שהנתבעים חויבו לשלם לתובע 184.80$ לחודש וכן נקבע כי עליהם למסור לתובע דוחות כספיים מלאים; ו- (2) תביעה בת"א 53993/08 בגין התקופה שבין מרץ 2003 לנובמבר 2008 שעדיין תלויה ועומדת בבית המשפט. הנתבעים אינם מקיימים את פסק הדין שניתן בת"א 26578/03 ולא מוסרים לתובע דוחות כספיים חרף דרישתו.

    

3. ביום 28.5.08 התקשרו הנתבעים והשוכר בהסכם שכירות שבו נקבע כי החנות תושכר לתקופה שבין 1.6.08 ל- 1.6.09 תמורת 12,000 ₪ + מע"מ לחודש, שישולמו לנתבעים לשנה מראש. ביום 21.3.13 התגלה לתובע כי קיים הסכם נוסף מיום 16.7.09 שלפיו הנתבעים השכירו את החנות לשוכר לתקופה שבין 1.6.09 ל- 31.5.10, וכן ניתנה לשוכר אופציה אוטומטית להמשיך ולשכור את החנות לשלוש שנים נוספות. השוכר ניצל את האופציה, ומשתמש במקום גם כיום. לפי סעיף 16 להסכם השכירות מיום 16.7.09, דמי השכירות הם 14,000 ₪ + מע"מ לחודש המשולמים לשנה מראש, דהיינו סך של 168,000 ₪. לדמי שכירות אלה יש להוסיף 500 ₪ לחודש לכל שנה של ניצול האופציה.