ת"א 1293-08 אבו עסא עבד אלחאלק נ' כלל חב' לביטוח בע"מ

בפניי בקשה להורות על תיקון פסק הדין שניתן על ידי ביום 22/12/2014.

הנתבעת טענה, כי יש להורות על תיקון פסק הדין, כך שמהסכום שנקבע שעליה לשלם לתובע, יופחתו התשלומים התכופים ששילמה לתובע וכן, קצבת שירותים מיוחדים ששולמה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי כדלקמן:

א.תשלום תכוף בסך של 17,000 ₪ שהנתבעת שלמה לתובע ביום 28/1/2008, כאשר הוא משוערך ובתוספת ריבית והצמדה כחוק (ראו נ/4).

ב.תשלום תכוף בסך של 10,924 ₪ שהנתבעת שלמה לתובע ביום 21/4/2008, כאשר הוא משוערך ובתוספת ריבית והצמדה כחוק (ראו נ/ 26).

ג.קצבת שירותים מיוחדים בסך של 8,489 שהתובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי, כאשר סכום זה משוערך ובתוספת ריבית והצמדה כחוק (ראו נ/16).

התובע טען בתגובתו, כי הוא מסכים לניכוי התשלומים התכופים, אלא שיש לשיטתו "לחלץ" מתוך הסכומים ששולמו לתובע 8% בגין שכ"ט עורך דין.

התובע התנגד לניכוי תשלומי המל"ל שכן לשיטתו, אין המדובר בעניין שיש להבהירו, לתקנו או לחשבו אחרת. עוד נטען, כי אילו ביקשה הנתבעת לנכות תשלומים אלו היה עליה להגיש חוות דעת אקטוארית מתוקנת וייתכן כי התובע היה מזמן האקטואר לחקירה. התובע גם טען, כי מאחר ובית המשפט לא הורה על פסיקת פיצוי בגין הפסדי שכר לעבר, הרי שאין לנכות את תגמולי המל"ל לעניין הבטחת הכנסה והדברים מתקזזים. מכל מקום, נטען, כי אין להורות על ניכוי מלא של תשלומי המל"ל אלא רק את היחס שבין 48%-65% כפי שנקבע בפסק הדין.

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני קובע, כי יש לקבל בקשת הנתבעת לתיקון פסק הדין באופן חלקי, כך שינוכו התשלומים התכופים, ואולם אין להורות על ניכוי תגמולי המל"ל.

בכתבי הקבלה עליהם חתם התובע עם קבלת התשלומים התכופים צוין, כי: "ידוע לי כי הסכום שולם לי כחלק מהפיצויים שיגיעו לי בגין התאונה ואני מאשר/ת ומסכים/מה כי הסכום ששולם לי עבור תשלום תכוף יופחת על ידי המבטחים או מי מהם מסכום הפיצויים הסופי שיגיע לי בהתאם לתאונה". על פי הסכמת הצדדים, כאמור, התשלום התכוף ששולם לתובע ינוכה לו במלואו מהסכום שייקבע בפסק הדין ולכן איני מקום להפחית ממנו שכ"ט עו"ד. יתרה מכך, בפסק הדין הוריתי על פסיקת שכ"ט עו"ד ולכןן, איני סבור כי הפחתת הסכום האמור ייגרע מזכויותיו של התובע, נהפוך הוא. על כן, ינוכה מלוא התשלום התכוף, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, לאחר ניכויי המל"ל וליתרה יתוסף שכ"ט כפי שנפסק.

באשר לניכוי המל"ל, בפסק הדין שניתן קבעתי, כי על פי הלכת פרלה עמר, יש להורות על הפחתת תגמולי מל"ל לפי היחס שבין 48% ל- 65% . בהתאם לחוות הדעת האקטוארית ובשים לב ליחס שנקבע על ידי לביצוע הניכוי, הוריתי על הפחתת סך של 382,602 ₪. בהמשך קבעתי, כי "אין טענה לניכויים נוספים".

ואכן, בסיכומים שהגישה הנתבעת, נטען, כי יש לנכות לתובע את מלוא התשלומים שקיבל מהמוסד לביטוח הלאומי על פי חוות דעת האקטואר שצורפה לתיק. כמו כן, נטען, כי יש לנכות את התשלומים ששולמו לו בגין הבטחת הכנסה על פי מוצג נ/35. הנתבעת לא טענה בסיכומיה כי יש לערוך ניכוי על פי מוצג נ/ 16 לו טענה בבקשתה.

משכך, ומאחר ונחה דעתי כי טענה זו נטענה לראשונה רק במועד הגשת הבקשה לתיקון פסק הדין, איני מוצא מקום להורות על התיקון כמבוקש.

סוף דבר, אני מורה על תיקון פסק הדין, כך שמהסכום שנפסק ינוכו התשלומים התכופים ששולמו לתובע כדלקמן: