ת"א 12922-05-16 עיסא נ' המועצה המקומית ג'לג'וליה (ואח')

פתח דבר וטענות הצדדים

ביום 15.5.16 הגיש התובע – אדריכל במקצועו - תובענה בדרך של המרצת פתיחה. במסגרת תובענה זו, שנידונה בה"פ 28426-05-15, עתר התובע למתן סעד הצהרתי ולפיו יש לתובע זכות יוצרים בתכניות שונות, שהכין עבור הנתבעת, וכי הנתבעת איננה רשאית להעביר המשך הטיפול בתכניות אלו לאדריכל אחר. ביום 5.5.16 הגיש התובע במסגרת ת"א 12922-05-16 תביעה נגד הנתבעת. בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעת בתשלום שכר טרחתו בגין הכנת התכניות בסך 418,348 ₪. בפסק הדין מיום 16.1.17 נמחקה המרצת הפתיחה. בכתב ההגנה, שהגישה הנתבעת בת"א 12922-05-16, העלתה הנתבעת שורה של טענות מקדמיות. בין השאר נטען על ידי הנתבעת, כי התביעה התיישנה. בהתאם להחלטתי מיום 16.1.17 הגישו ב"כ הצדדים סיכומיהם בעניין ההתיישנות, ועתה יש להכריע בטענה זו. לטענת הנתבעת, המדובר בעבודות, שבוצעו לפני שנת 2008. מאז שנת 2008 לא ביצע התובע שום עבודה נוספת עבור הנתבעת. ביום 11.11.10 שלח התובע לנתבעת דרישה לתשלום שכר טרחתו בסך 452,131 ₪. ביום 7.2.10 שוגרה תשובת הנתבעת לדרישה זו. במסגרת תשובתה דחתה הנתבעת את דרישת התובע. התביעה הוגשה רק בחודש מאי 2016, לאחר שחלפו למעלה משבע שנים ממועד סיום ביצוע העבודות על ידי התובע ומאז שהתגבשה עילת התביעה. בנסיבות אלו, כך לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות מחמת התיישנותה. 

דיון והכרעה

אין חולק, כי כבר ביום 16.6.08 – לכל המאוחר - התגבשה עילת תביעה קונקרטית לקבלת שכר בגין עבודתו של התובע עבור הנתבעת. לעניין זה ראה דברי התובע עצמו בכתב התביעה (סעיף 7). בע"א 1650/00, זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פד"י נז(5)166, 176-177, נאמר: "לצורך תחילת מירוץ ההתיישנות אין די בקיומה של זכות מושגית בידי התובע, אלא יש צורך בקיומה של עילה קונקרטית, אשר מכוחה יכול תובע, הלכה למעשה, לפנות לבית-המשפט ולהגיש את תביעתו. מבחינה זו עילת התביעה נוצרת ביום שבו אילו הגיש התובע את תביעתו לבית-המשפט והיה מוכיח את עובדותיה המהותיות, הוא היה זוכה בפסק-דין, שהרי ברי כי אין למנות תקופת התיישנות קודם למועד זה מקום שטרם בשלה זכותו של בעל-דין לפנות לבית-המשפט בתביעה משפטית ולזכות בסעד". אין מחלוקת כי כבר ביום 16.6.08 נפגש התובע עם נציגי הנתבעת לצורך דיון בדרישתו לתשלום שכרו בגין עבודותיו עבור הנתבעת. התובע דרש שכר עבור תכניות, שהכין עבור הנתבעת. אילו היה התובע מגיש אז את תביעתו לבית המשפט ומוכיח טענותיו היה זוכה בתביעתו. ממילא יש לקבוע, כי באותו מועד התגבשה עילת התביעה. למרות זאת, במקרה דנן לא התיישנה התביעה בטרם הוגשה, וזאת לנוכח האמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, שם נקבע: "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה". קיומה של הודאה בזכות מצידו של התובע יש בה כדי להתחיל מחדש את תקופת ההתיישנות, החל ממועד ההודאה. נטען על ידי התובע, כי ביום 1.7.09 נמשכו על ידי הנתבעת לפקודת התובע שלושה שיקים בסך 10,000 ₪ כל אחד. שיקים אלו נמשכו כתשלום שכרו של התובע. במעשה זה יש משום "ביצוע מקצת הזכות", הנתבעת על ידי התובע לקבלת שכר בגובה סכום התביעה. בביצוע התשלום לידי התובע יש משום הודאה של הנתבעת בטענות התובע, כי הוא זכאי לתשלום מהנתבעת. טענה זו בדבר ביצוע התשלומים בשנת 2009 לא הוכחשה על ידי הנתבעת. הודאה זו, גם אם יתכן ומדובר בביצוע של "מקצת" הטענה בלבד, מתחילה מחדש את מנין תקופת ההתיישנות.משהחלה תקופת ההתיישנות מחדש ביום 1.7.09, והתביעה הוגשה כבר ביום 5.5.16, יש לקבוע שטרם תמה תקופת ההתיישנות במועד הגשת התביעה.  לפיכך טענת ההתיישנות נדחית. ניתנה היום, ג' אדר תשע"ז, 01 מרץ 2017, בהעדר הצדדים. 

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.