ת"א 12861-03-15 אלקטרו קובי בע"מ נ' מלחם

1.התביעה הוגשה כנגד הנתבע בגין ערבותו לחובותיה של חברה בשם "אלקטרו מלחם בע"מ" ועל פי שטר חוב שעליו חתם הנתבע כערב.

2.הנתבע הגיש התנגדות, והכחיש בה את חתימתו כערב על שטר החוב. לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן נקבע התיק לשמיעה בפני והיום נשמעו הראיות. בתום שמיעת הראיות סיכמו ב"כ הצדדים בע"פ.

3.כחלק מהראיות בתיק זה הוגשה גם חוות דעת של גרפולוגית, שמונתה על ידי בית המשפט, ובהסכמת הצדדים. גם הגרפולוגית נחקרה בדיון היום.

4.לאחר ששמעתי את כל הראיות, ושבתי ועיינתי בכל המסמכים שהוגשו, אני מחליטה לקבל את התביעה. זאת, מאחר שמצאתי כי עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח כי הנתבע אכן חתם כערב על שטר החוב.

5.אני ערה לכך שמסקנה זו עומדת, לכאורה, בסתירה לממצאי חוות הדעת. הגרפולוגית סבורה, בדרגת סבירות גבוהה, כי החתימה שבמחלוקת, אינה חתימתו של הנתבע, וכי החתימה הנחזית להיות חתימתו של הנתבע, זויפה ולא נכתבה על ידו.

6.יחד עם זאת, חוות דעתה של הגרפולוגית אינה חזות הכל והיא אינה יכולה לבוא במקום שיקול דעתו של בית המשפט (ת"א (פ"ת) 981/94 סטאל יצחק נ' המגן (ניתן ביום 17.05.01, פורסם בנבו); ע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז(5) 170, 174; ע"א 409/84 מדינת ישראל נ' שגב, פ"ד מ(3) 706, 711; ע"א 558/96 שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563; ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139).

7. לאחר ששמעתי את עדות הגרפולוגית הגעתי לכלל מסקנה שלא ניתן, על סמך חוות הדעת כפי

שהוגשה, לבסס ממצא עובדתי אודות זהות החותם.

למסקנה זו אני מגיעה מכמה טעמים: