ת"א 12848-02-14 קנטורוביץ ואח' נ' אלקיים ואח'

גדר הדיון

לפניי בקשת הנתבעים והתובעים שכנגד לתיקון כתב התביעה, תגובת התובעים והנתבעים שכנגד ונימוקי התנגדותם ותשובת הנתבעים.

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה על רקע סכסוך בנוגע לבתים שכנים ברח' קדושי סטרומה בשכונת מלחה בירושלים. מדובר בחלק השכונה שהיה כפר ערבי בעבר ובמגרשים סמוכים.

טענות המבקשים בתמצית

המבקשים טענו בבקשה כי בית המבקשת הוא מבנה ערבי עתיק המיועד לשימור ובית המשיבים נבנה על בור המים ששימש בעבר את בית המבקשת ונסמך פיזית על ביתה העתיק של המבקשת. נטען כי על פי בדיקות מהנדסים, הבנייה והשיפוץ שביצעו המשיבים, פגעו בקשתות בית המבקשת ויצרו נזקים בביתם לרבות, סדק בכיפה, פגיעה ביציבות המבנה וערערו את הבית העתיק עד להכרזתו כמסוכן ומצריך שיקום.

נטען כי בית המבקשת חולק לשתי דירות ככל הנראה סמוך להקמת המדינה, ולכל יחידת דיור היה תיק נפרד במנהל מקרקעי ישראל וקרקע צמודה. המבקשת רכשה מהמנהל את שני המגרשים.

המבקשים טוענים כי בשנת 1996 הכין המנהל תצ"ר לפיו עולה כי נעשתה הפקעה של זכויות הקניין שרכשה המבקשת מהמנהל שטח שמכונה על ידי המשיבים כשטח ציבורי. לשיטת המבקשים, לאחר הגשת התביעה והתביעה שכנגד ולאחר חודשים רבים נמצאו בארכיב המנהל תיקי נכסים וניתן היה לברר את עניין ההקצאות. טרם הוברר נושא ההקצאה במגרש והזכויות הקנייניות של המשיבים.

המבקשים טענו כי מאז שהגיש המשיב את התביעה העיקרית נעשו מאמצים רבים לברר את העובדות בתיקי רשות מקרקעי ישראל. לשיטת המבקשים, קיימים פערים משמעותיים בין גבולות המגרשים על פי מפות ההקצאה המצורפות לחוזי המכר שבין מנהל מקרקעי ישראל, לבין גבולות המגרשים על פי התוכנית לצרכי רישום שהכין מנהל מקרקעי ישראל שנים לאחר מכן, תצ"ר שטרם קיבל תוקף קנייני.

לטענת המבקשים, המשיבים גרמו לביתם נזקים כבדים שעלות תיקונם מוערכת בכמיליון ₪. עיריית ירושלים דורשת מהמבקשת לפעול להסרת הסכנה בביתה, וכי המשיבים למרות שגרמו למצב זה, אף מונעים כל אפשרות לביצוע העבודות לייצוב המבנה.

המבקשים הוסיפו כי התביעה הנזיקית כלפי המשיבים 2-4 כשלעצמה אינה דרושה תימוכין קנייניים. תיקון כתב התביעה מתבקש בעקבות נזקים שגרמו המשיבים ברובם לאחר הגשת כתב התביעה שכנגד המקורי וכי התביעה בעיקרה נזיקית.

טענות המשיבים בתמצית

מנגד, המשיבים טענו כי לאורך כל ההליך טענו שעל המבקשת להציג בפניהם ובפני בית המשפט את המסמכים להוכחת טענותיה הקנייניות ביחס לשטחי המריבה, ואולם המבקשת מודה כי עד היום לא השלימה את הבדיקות בנדון.

עוד נטען על ידי המשיבים כי המבקשים טענו טענות חסרות כל בסיס וכי לגבי גבול המגרש, לפני 21 שנים חתמה המבקשת על נספח להסכם המקורי בינה לבין מנהל מקרקעי ישראל, במסגרתו שונו גבולות החלוקה.

המשיבים טענו כי המבקשת ידעה לפני תחילת ההליך כי עליה לברר את המצב הקנייני בשטחי המחלוקת והפנתה להחלטת ועדת ערר מיום 17.9.2013, שם דחתה ועדת הערר לתכנון ובניה בירושלים את בקשת המבקשת להיתר בניה ופירטה כי על המבקשת להמציא חוות דעת מודד.

דיון והכרעה