ת"א 12796-06-16

לפניי בקשת הנתבע לביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 14.10.16 בהיעדר הגנה. לטענת הנתבע, קיבל לידו בדואר רשום העתק כתב התביעה,ערך כתב הגנה ופקסס אותו למספר הפקסימיליה שמפורסם באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט. העתק מכתב ההגנה הועבר גם לב"כ התובעת. הנתבע טען כי לאחר הגשת כתב ההגנה בדק מעת לעת באתר האם נקבע דיון כאשר בדיקתו האחרונה העלתה כי ניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה, אז מיהר להגיש בקשה זו לביטול פסק הדין. הנתבע טען כי יש לו טענות הגנה טובות, בעיקר באשר לאופן התרחשות התאונה ולאחריותה המלאה או לחלופין, רשלנותה התורמת של כלבה של התובעת וכן ביחס לנזק, בייחוד בשעה שהתובעת נמנעה מצירופה של חוות דעת רפואית לעניין הנזק שנגרם לה.

התובעת התנגדה לבקשה והכחישה קבלתו של כתב ההגנה. התובעת הבהירה כי תחילה ביצעה המצאה של כתב התביעה בדואר רשום, אך הנתבע נמנע מקבלתו, ורק לאחר שחזרה המעטפה ובתוכה כתב התביעה, בוצעה מסירה כדין באמצעות שליח.לטענת התובעת, שומה היה על הנתבע לוודא קליטת כתב הגנה מול מזכירות בית המשפט, ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

דיון והכרעה:

ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח 395 , אשר קבע כי: "פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק. ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו : ראשית , מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה , או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט . שנית , ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש" (ראו בנוסף, לעניין זה : ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג ( 3), פ"ד 824 ; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 3).

בעניינינו אין מדובר בביטול מחובת הצדק שכן הנתבע הודה כי קיבל העתק כתב התביעה אשר נשלח לכתובתו הרשומה (סע' 3 לבקשה), ואף עיון באישור המסירה ותצהיר המוסר מלמד כי ביום 23.7.16 נמסר כתב התביעה במענו של הנתבע שבקצרין.

כתב הגנה שלטענת הנתבע פקסס לביה"מ, אינו סרוק בתיק ופסק הדין ניתן על בסיס כתב התביעה בלבד. על פי התקנות, אין להגיש כתב הגנה באמצעות פקס ראה תקנה 497ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת:

"עורך דין המייצג בעל דין רשאי להמציא לבית המשפט באמצעות פקסימילה, כתב בי דין שהיקפו אינו עולה על חמישה עמודים ולמעט כתב הגנה, כתב תביעה, כתב תשובה, סיכומים בכתב, תצהירים והמרצות פתיחה; על המצאת כתבי בי דין כאמור יחולו הוראות תקנה 497א, בשינויים המחויבים."

מכאן, שעל הנתבע היה להמציא את כתב ההגנה, שלא באמצעות מכשיר הפקסימיליה, שהרי הוראת תקנה 497ב' מסייגת את הרשות להגיש מסמכים באמצעות פקסימיליה וכתב הגנה נכלל בגדר הסייג, היינו כי אין להגישו בדרך זו.