מועלם נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 21.1.18 הגיעו הצדדים להסכמה שפורטה בפרוטוקול בית המשפט. ב"כ הנתבעת 1 ביקש שהות קצרה על מנת שההצעה שגובשה תקבל את אישור ועדת הפשרות של הנתבעת 1. יתר הצדדים הביעו כבר במעמד הדיון את הסכמתם המפורשת להצעה, והנתבע 3 בעצמו וכן התובע בעצמו הבהירו בפני בית המשפט כי הם מבינים את תוכן ההצעה ומסכימים לה.

לאור האמור צוין בפרוטוקול במסגרת הסכמת הצדדים כי:

"בכפוף להסכמת הנתבעת 1 להסכם פשרה זה, בית המשפט יתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה והתביעה כנגד הנתבעות 2-1 תידחה ללא צו להוצאות".

משכך, יש לראות בהסכמת הצדדים שפורטה בפרוטוקול, כהסכם פשרה אשר התגבש בין הצדדים, המותנה בדבר אחד בלבד והוא : הסכמת הנתבעת 1.

במצב דברים זה, התובע מנוע מלחזור בו מההסכמות שניתנו על ידו, וככל שהנתבעת 1 תגיש הסכמתה לתיק בית המשפט תוך 21 יום ממועד הדיון שהתקיים, ייתן בית המשפט תוקף של פסק דין להסכם פשרה זה.

על אף האמור, סבור התובע כי לאחר מתן הסכמה מפורשת בפני בית המשפט להסכמות שגובשו , הוא רשאי לדרוש ולשנות באופן חד צדדי את תוכן ההסכמות, לרבות רצונו במחיקת התביעות כנגד נתבעות 1-2 תחת דחייתן, חיוב הנתבעת 1 בהוצאות משפט וכיוצ"ב.

סברה זו של התובע מקורה בשגגה, שכן ההסכמות שהתקבלו במסגרת דיון ההוכחות הינן בלתי הדירות מבחינתו של התובע והוא אינו רשאי לשנותן.

לא זו אף זו, התובע ובא כוחו היו מודעים במהלך הדיון למצבו הכלכלי של הנתבע 3, לרבות להליכים המתנהלים כנגדו, והדבר אף בא לידי ביטוי בהוספת סעיף סנקציה בהסכם הפשרה המגדיל את סכום הפשרה במקרה שבו הנתבע 3 לא יעמוד בתנאי ההסכם. עצם העובדה כי כנגד הנתבע 3 מנוהל תיק איחוד ולא רק תיקי הוצאה לפועל אינה מצדיקה את ביטול ההסכמות שניתנו.

בנסיבות אלה, סבורני כי אין כל תכלית ותוחלת במתן אורכות נוספות לתובע, שכן התובע שקלל את כלל הנתונים הרלבנטיים למקרה דנן, ולאחר מכן נתן הסכמתו לתוכן ההסכמות המפורטות בפרוטוקול.

אשר על כן, אני מורה כי ב"כ הנתבעת 1 ימציא לתיק את הסכמתו ו/או אישור ועדת הפשרות להסכמות שפורטו בפרוטוקול, תוך המועד שנקבע, קרי תוך 21 יום מיום 21.1.18.