ת"א 12791-11-14 מועלם נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

בפני בקשת התובע להארכת המועד לביצוע הבנייה במגרש נשוא התביעה, ב- 36 חודשים נוספים, ותגובת הנתבעות 1 ו-2 לבקשה.

התובע מבקש להאריך המועד להשלמת הבניה במגרש, אשר נקבע בסעיף 5 להסכם החכירה שבינו לבין הנתבעת 1, הואיל ובתביעתו מבוקש להחליף את הקרקע הפגומה בקרקע אחרת, בשטח השווה לשטח הקרקע שנרכש על ידו מהנתבעת 1, קרי בשטח של כ- 497 מ"ר.

במקביל מבקש התובע, סעד החלופי, לפיצוי בגין 100 מ"ר אשר נגרעו ע"י הנתבע 3 מהשטח שנרכש על ידו.

הנתבעת 1, מציינת בתגובתה כי אין כל צורך בשלב זה להורות על הארכת תקופת הבנייה במגרש, הואיל וממילא המועד לסיום הבנייה הינו בעוד למעלה משנה, ביום 21.11.16, וכי בסמוך למועד השלמת הבנייה, יהא על התובע לפנות לנתבעת 1 בבקשה להארכת המועד, שכן עניין זה הוא בסמכותה.

הנתבעת 2, מותירה בתגובתה עניין הארכת המועד לסיום הבנייה, לשיקול דעת בית המשפט.

הנתבע 3 הסכים לבקשת התובע, על אף שטרם הוגש כתב הגנה מטעמו.

דיון:

בהתאם לחוזה החכירה, המצורף כנספח ב' לכתב התביעה, המועד להשלמת הבנייה על המגרש, לא יאוחר מתום 36 חודשים מיום אישור העסקה. מכאן כי תקופת הבנייה המאושרת הינה מיום 21.11.13 עד 21.11.16.

עקרונית הנני מסכימה עם הנתבעת 1 בטענתה לפיה הסמכות להגשת בקשה להארכת המועד להשלמת הבנייה, הינה של הנתבעת 1, ובטרם פניית התובע לבית המשפט בעניין עליו למצות ההליכים ולפנות תחילה לנתבעת 1.

עם זאת, במקרה דנן, כל עוד מתקיימים הליכים משפטיים בין הצדדים, ברי כי התובע אינו יכול לממש התקופה שהוקנתה לו להשלמת הבנייה, ולמעשה לא מדובר בבקשה להארכת המועד להשלמת הבנייה, אלא בבקשה להקפאת תקופת אישור הבנייה, ומימושה רק לאחר סיום ההליכים המשפטיים.