אשקר ואח' נ' יוסף ואח'

1.בטרם תינתן החלטה, הדוחה את הבקשה, ניתנת למבקשים אפשרות להבהיר, כיצד הם סבורים שקיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, שעה שההליך נפתח במסגרת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין וכאשר למבקשים, אין זכויות רשומות במקרקעין.

2.על מנת לא לחייב בהוצאות בהמשך, אפנה את המבקשים כבר עתה לסעיף 27 לחוק המקרקעין הקובע כי "מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם". סעיף 37(א) לחוק המקרקעין קובע כי כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף.

יחד עם זאת, סעיף זה פורש בפסיקה כמקנה זכות לדרוש פירוק שיתוף במקרקעין רק לבעלי זכויות רשומות במקרקעין, להבדיל מבעלי זכויות אובליגטוריות (ראו: בש"א 904/99 (מחוזי – חיפה) עזבון בינשטוק נ' א.א.חי חברה לפיתוח ולבנין בע"מ ,ת"א 40679-03-11 (מחוזי חיפה) עזבון המנוח חיים לבובסקי ואח' נ' יוסף הרי ; רע"א 34507-02-15 סוהיל עלי ח'ליל מוחמד סואעד ואח' נ' מועצה אזורית משגב ואח'; ת"א 4353-04-10 קק"ל ואח' נ' חדוה פרץ רון ואח' .

לפיכך נפסק כי מי לזכותו רשומה אך הערת אזהרה על המקרקעין, איננו יכול לתבוע את פירוק השיתוף בהם (ת"א 1719-09 רשות המיסים ואח' נ' רות שלוח (בזק לאה) ואח' ,ת"א 29136-05-13 עזבון המנוח פאעור סואעד ואח' נ' עזבון המנוח מוחמד שאהין ואח' .

בענייננו אין המבקשים בעלי זכות בעלות רשומה במקרקעין, אלא לטובתם רשומה הערת אזהרה בלבד ומשכך, ממלא, דין תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין מטעמם, להימחק על הסף.

3.בהתאם לאמור וככל שלא תוגש הבהרה מפורטת ומנומקת מטעם המבקשים, תוך 3 ימים, אורה על מחיקת הבקשה וסגירת התיק.

במידה ותוגש הבהרה, תיבחן הבקשה בשנית.

(עוד סבורתני כי מן הראוי שהמבקשים יביאו במכלול שיקוליהם את העובדה שבאותו היום בו נרשמ הערת אזהרה לטובת המבקשים, נרשמה גם הערת אזהרה לטובת מומחד עלי פאוהם, ומספר שנים לאחר מכן לטובת ליליא פאום,המדובר בהערות על אותה בעלות בדיוק של אותו מר ערפאן. ולפיכך ספק אם הערכאה הנכונה, בסופו של יום, לעניין רישום זכויות הבעלות הינה ערכאה זו).

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ח, 01 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: