ת"א 12777-01-10 מדינת ישראל נ' משמרות

1.לפניי תביעה לסילוק יד, מתן צו הריסה, חיוב בדמי שימוש ראויים ומתן צו מניעה קבוע, כפי שיפורט להלן.

2.בשנים 2003 ו- 2005 נחתמו בין מדינת ישראל באמצעות רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל) (להלן "התובעת") לבין קיבוץ משמרות אגודה שיתופית (להלן "הנתבעת"), חוזי שכירות (משבצת דו צדדי), אשר הסדירו את השימוש בקרקעות שהוחכרו לנתבעת בשנות ה-30, כפי שעולה מנסחי הרישום שצורפו לכתב התביעה. בין הקרקעות הנ"ל נכללו המקרקעין נשוא התובענה, הידועים כחלקות 15 ו-16 בגוש 10068 (להלן "המקרקעין").

3.בשנות ה-90 הקימה הנתבעת על חלק מהמקרקעין גן ואולם אירועים תחת השם "אגדת דשא" (להלן "גן האירועים"), ללא הסכמה ו/או הרשאה מאת התובעת על פי הנטען, ואף השכירה אותם לצדדים שלישיים בניגוד לחוזי השכירות שנחתמו עמה, על פי הנטען.

4.בשנת 2000 פתחה התובעת בהליכים משפטיים בגין שימושים מפרים שונים שנעשו על ידי הנתבעת בשטח המשבצת. בין ההליכים הנ"ל נכללה תביעה שהוגשה כנגד הנתבעת להפסקת השימוש המסחרי בגן האירועים ולתשלום דמי שימוש ראויים.

5.ביום 7.4.03 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה, על פיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת דמי שימוש ראויים בסך של 360,000 ₪, לתקופה שעד למועד חתימת ההסכם, בגין כלל השימושים המסחריים שבגינם נפתחו ההליכים המשפטיים כמתואר לעיל. בנוסף התחייבה להפסיק כל שימוש מפר במקרקעין, ככל שלא יינתנו לה האישורים מוועדות התכנון תוך ששה חודשים ממועד חתימת הסכם הפשרה. להסכם זה צורף נספח אשר פירט את השימושים המסחריים שאליהם התייחס ההסכם, ובכללם השימוש בגן האירועים.

 בנוסף, במסגרת ההסכם הנ"ל, התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת דמי שימוש בגין השימושים המסחריים לגבי כל אחד ואחד מהשימושים המפורטים בנספחי ההסכם, בעבור התקופה שלאחר חתימת הסכם הפשרה (סעיף 12(ג) להסכם).

6.לטענת התובעת, הנתבעת לא הפסיקה את השימוש החורג בגן האירועים, לא המציאה אישורי ועדות התכנון לגן האירועים, לא סילקה את ידו של בר הרשות המפעיל את גן האירועים, ולא שילמה דמי שימוש לתקופה שלאחר חתימת הסכם הפשרה, חרף פניות שנעשו אליה. אי לכך, היא הגישה את התביעה דנן שבה עתרה לאסור על הנתבעת לעשות שימוש מפר בשטחי המשבצת, להורות לנתבעת ו/או מי מטעמה לסלק את ידה ממתחם גן האירועים ולהורות על הריסתו, וכן לחייבה לשלם דמי שימוש ראויים בגין התקופה שמיום 1.4.03 ועד ליום 31.12.09, בסך של 1,242,770 ₪, לפי שומה שנערכה ביום 17.12.09 על ידי שמאי מקרקעין מר ליאור גולדשמידט (ת/5).

7.הנתבעת הכחישה את טענות התובעת וטענה כי גן האירועים חדל מלפעול ביום 31.12.10, וכי הקמתו והפעלתו על ידי צד שלישי, נעשו בידיעתה והסכמתה של התובעת. עוד הוסיפה וטענה כי התובעת נהגה בחוסר תום לב ותוך הפרת התחייבותה על פי הסכם הפשרה עת נמנעה מלתת לוועדות התכנון, את אישורה לשימוש מסחרי לגן האירועים, וסיכלה את תשלום דמי השימוש הראויים בעבור התקופה שלאחר החתימה על הסכם הפשרה, על ידי התעלמותה משומה נגדית שהוגשה על ידי הנתבעת. בנוסף הכחישה הנתבעת את הסכום הנתבע בגין דמי שימוש ראויים, והוסיפה וטענה כי התביעה לתשלום דמי שימוש ראויים המתייחסת לתקופה מיום 1.4.03 ועד ליום 3.5.04 התיישנה, בהתחשב במועד הגשת כתב התביעה המתוקן.

לעניין גובה דמי השימושים הנטענים, הגישה הנתבעת חוות דעת נגדית מיום 23.4.12, ערוכה על ידי שמאי מקרקעין מר דוד שקד (ת/6), וכן תוספת לחוות הדעת הנ"ל שנערכה ביום 14.10.13 (ת/7).