ת"א 1277-07 א' א' נ' ביטוח חקלאי,חב' לביטוח בע"מ

תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים תשל"ה 1975 בגין תאונה מיום 17.4.07. התובע, יליד 12.5.64.

מדובר בתאונת דרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה וקיימת קביעת נכות על פי דין. אין מחלוקת כי מיום 1.7.11 נקבעה לתובע נכות צמיתה של 15% בגין שורש כף יד שמאל.

אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לחבות והמחלוקת היא בנוגע לגובה הנזק, כשעיקר המחלוקת בין הצדדים עניינה הנכות התפקודית של התובע והשלכתה על הפגיעה בכושר ההשתכרות שלו. הצדדים חלוקים אף לגבי רכיבי נזק נוספים שנתבעים על ידי התובע. אבחן אם כן את נכותו הרפואית של התובע, נכותו התפקודית, הפגיעה בכושר ההשתכרות שלו ונזקים נוספים בגינם הוא תובע פיצויים.

הנכות הרפואית

כאמור לעיל, הנכות הצמיתה שנקבעה לתובע מיום 1.7.11 היא 15%, אולם נקבעו לתובע נכויות זמניות מיום התאונה ועד מועד זה, כשלמעשה נקבעה לו נכות צמיתה של 10% מיום 1.7.07, שהוחמרה ארבע שנים לאחר מכן. נכויות זמניות שנקבעו לתובע בעקבות ניתוחים שעבר הן: מיום 23.2.09 עד ליום 22.3.09 נכות של 100% ולאחר מכן 50% עד ליום 24.4.09; מיום 2.8.10 עד יום 24.10.10 נכות של 30%; 100% נכות מיום 25.10.10 ועד יום 30.11.10 ולאחר מכן 50% נכות מיום 1.12.10 ועד יום 31.1.11, 40% נכות מיום 1.2.11 ועד יום 30.6.11.

במסגרת הליך זה לא הוגשה בקשה להביא ראיות לסתור ועל כן נכותו הצמיתה הרלוונטית של התובע היא 15% בגין פגיעה במפרק יד שמאל. טענותיו בעניין פגיעה בגב התחתון ובצוואר, לא הביאו לקביעת נכות על ידי המל"ל ועל כן לעניין הליך זה אינן רלוונטיות.

הנכות התפקודית והפגיעה בכושר ההשתכרות

טענות הצדדים והראיות שבאו בפני

לטענת התובע, עקב התאונה, לא יוכל עוד לנהוג ברכב כבד לפרנסתו כפי שעשה טרם התאונה ויוכל לעסוק רק בעבודות קלות. לטענת התובע נכותו התפקודית עולה בהרבה על נכותו הרפואית ויש לקבוע כי הפגיעה בכושר ההשתכרות שלו עומדת על 70%.