ת"א 12762-04-15 רמשן שירותים והשקעות בע"מ נ' שפט

עיקרי העובדות הרלוונטיות להליך פורטו בהחלטה מיום 28.2.16, ויפורטו להלן בתמצית.

הנתבע משך שיק על סך 340,000 ₪ לפקודת אחד מר יוני טל (להלן: טל). השיק נשא תאריך של 11.1.07. בשלב מסוים הסב טל את השיק לתובעת. השיק חולל, וביום 21.10.11 הגישה התובעת בקשה לביצוע השיק הן נגד טל והן נגד הנתבע.

תחילה, בהתנגדות שהגיש וכן בתצהיר ובהודעה נוספת מטעמו, טען הנתבע אך ורק כי לא היה קשר כלשהו בינו לבין התובעת ועל כן הוא אינו אמור לפרוע את השיק שהציגה. בשלב מאוחר יותר העלה הנתבע שורה של טענות נוספות, וביניהן הטענה כי השיק נמסר לטל כשיק ביטחון בלבד וכי הוא לא היה רשאי להעבירו לתובעת; כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשיק; כי התובענה התיישנה ולכל הפחות הוגשה בשיהוי; וכי דינה של התובענה להידחות גם נוכח הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות התשנ"ג-1993.

לאחר דיון נתקבלה ההתנגדות בנוגע לטענות הנזכרות, למעט טענת ההתיישנות שנדחתה. בשים לב לשלב המאוחר שבו הועלו הטענות, נקבע גם כי קבלת ההתנגדות תותנה בהפקדת סך של 68,000 ₪, המהווה 20% מערכו הנומינאלי של השיק מושא הבקשה לביצוע.

הצדדים ניהלו ביניהם הליך גישור ארוך, שלא צלח. במסגרת קדם המשפט מיום 26.4.17 הגיעו ביניהם הצדדים להסכמה כי ההכרעה בתובענה תיעשה בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, במתחם הסכומים שבין 0 ₪ ל-300,000 ₪, ולאחר סיכומים קצרים בכתב. הוסכם כי התובעת תוכל לצרף לסיכומיה תצהיר של טל, ואילו הנתבע יוכל לצרף תצהיר מטעמו.

הסיכומים הוגשו. הנתבע צירף לסיכומיו תצהיר מטעמו ובו פירט את השתלשלות האירועים לפי גרסתו, והרחיב בטענותיו בדבר "כשלון תמורה" ובדבר העדר "אחיזה כשורה" מצד התובעת. התובעת התייחסה בסיכומיה לטענות אלה, טענה כי היא "אוחזת כשורה", ואף ציינה כי הנתבע הבהיר לנציגה שהוא יהיה רשאי להציג את השיק לפירעון. יצוין כי לסיכומי התובעת לא צורף תצהיר כלשהו, לרבות לא מטעם טל.

לאחר עיון במכלול החומר המצוי בתיק, לרבות בסיכומי הצדדים וצרופותיהם, אני מורה כי למיצוי הטענות ההדדיות ישלם הנתבע לתובעת סך של 180,000 ₪. בקביעת גובה הסכום התחשבתי, בין היתר, בטענות ההדדיות בשאלת "כשלון התמורה" (כאשר ניתנה הדעת גם למועד העלאת הטענה מצד הנתבע, ומנגד לתיעוד שצירף הנתבע בנוגע לעסקאות הנדל"ן שביצע ולהעדר תצהיר מטעם טל); בטענות ההדדיות בשאלת מעמדה של התובעת כ"אוחזת כשורה" (כאשר ניתנה הדעת גם לאי הבהירות בשאלת התמורה שניתנה עבור השיק, והשוו: שלום לרנר דיני שטרות 392 (מהדורה שנייה, 2007)); וכן בשאר הטענות שהועלו (כאשר לטענת השיהוי שהעלה הנתבע ניתן משקל נמוך יחסית, גם בשים לב לכך שממילא ההסכמה הייתה על פסיקת סכום נמוך מסכום הקרן של השיק).

נוכח התוצאה שאליה הגעתי, הסכום שהפקיד הנתבע כתנאי לקבלת ההתנגדות יועבר לתובעת, ואילו יתרת הסכום תשולם עד ליום 1.12.17. לא תשולם מלוא היתרה במועד, יעמוד לפירעון מיידי הסכום שלא שולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.