ת"א 12746-10-14 כליפה ואח' נ' רפאל איתן ואח'

שאלת החבות: אין חולק כי התובעת נפלה לתוך בור שנפער לרגליה, במעבר בו הייתה רשאית לעבור, מבלי שהיתה לה יכולת לדעת כי הוא עומד לקרוס. משכך, אין להטיל עליה רשלנות תורמת לאירוע התאונה.

מערכת היחסים שבין הנתבעים בינם לבין עצמם אינה מעניינה של התובעת, וכפוף לאמור להלן, עומדת לה עילת תביעה כלפי המחזיק במקרקעין – הנתבעים 1-2.

איני סבור כי פוליסת כלל מכסה את חבותה של מליבו לאירוע התאונה. עסקינן בצינור מים שהתפוצץ וגרם לקריסה. לא ידוע האם האירוע אירע בשל תכנון לקוי של גודל הצינור; התקנה לקויה של הצינור; תכנון לקוי של מקום ההתקנה וכו'. כל אחד מהמקרים הנ"ל מחייב ידע מקצועי, ועל כן מליבו שכרה את שירותיה של אביב שעיסוקה בעבודות שרברבות, שמטבע הדברים מחייבות ידע ומיומנות.

אמנם, למיטב ידיעתי, עיסוק כשרברב אינו מחייב רישיון כדין, כפי שנדרש לדוגמא לעבודות חשמל וריסוס, אולם ברי כי עסקינן בעבודה המחייבת מיומנות. משכך, לדעתי דין ההודעה כנגד כלל להידחות, בהעדר כיסוי לאחריות מקצועית. לו אכן התאונה הייתה מתרחשת במהלך העבודות (נפילת התובעת לבור וכו') – עסקינן היה בחבות כלפי צד שלישי המכוסה בפוליסה.

חבותה של מנהלים נכון – עסקינן בנזק שנגרם בגין עבודות שבוצעו עובר להקמת הבניין ואין כל ראשית ראיה כי חברת הניהול יכלה להיות מודעת לו. על כן, הצעתי הינה כי התביעה נגדה תידחה. כך גם סבורני כי יש לנהוג ביחס לנתבעים 1-2. אמנם הנתבעים 1-2 הינם מחזיקים במקרקעין ועל כן לכאורה חלה עליהם חבות. ברם, אם האירוע אירע בגין פגם נסתר, ביחס לנתבעים 1-3, שכן היה חבוי מתחת לקרקע ולא ניתן היה לדעת עליו טרם קרות הנזק בפועל – פטורים הנתבעים 1-3 מכל חבות. (יש להניח כי התובעת לא תסכים לדחות התביעה כנגד הנתבעים 1-3, אלא אם מליבו תיטול עליה את החבות לאירוע).

משהתקנת הצינור הייתה באחריותה של מליבו – מוטלת עליה החבות לאירוע, אלא אם תוכיח כי הנזק היה בלתי ניתן לצפיה, פעלה כנדרש וכן'.

ככל שהצדדים יסכימו להצעתי – הצעתי הינה כי התביעה כנגד הנתבעים 1-3 וההודעה כנגד כלל ואביב תדחנה ללא צו להוצאות.

אשר להודעת מליבו כלפי אדיב – אין בסיס לטענות אביב בדבר השתק פלוגתא, בשל הליך קודם שהתנהל בין הצדדים. הסכם הגישור שבין הצדדים היה לסילוק התביעה העיקרית והתביעה שכנגד בלבד. ככל שאביב חולקת על דעתי- תתכבד ותמציא את כתבי הטענות על צרופותיהם, ע"מ שניתן יהיה ללמוד מה היו המחלוקות שבין הצדדים, והאם הינן קשורות לתביעה זו, בדרך כזו או אחרת.

אשר לשאלת החבות – בשלב זה לפחות איני יודע בגין מה אירע הנזק – עבודה לקויה של אביב או כשל בתכנון המונח לפתחה של מליבו. על כן, הצעתי הינה כי מליבו תישא ב- 60% מהתשלום ואביב ב-40%.

שאלת שיעור הנזק

הצעתי הינה כי ישולם לתובעת סך של 60,000 ₪ בניכוי תשלומי המל"ל. (התובעת זכאית בכל מקרה ל-25% מהנזק). ליתרה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15%, אגרה ושכ"ט המומחה.

ב"כ התובע יודיע עמדתו בתוך 14  יום, והנתבעות והצד השלישי בו זמנית בתוך 35 יום לאחר מכן וזאת הן לעניין סילוק תביעת התובעת, בין במימון ביניים ובין בשערוך עד להכרעה בין הנתבעות לצד השלישי, והן לחלוקה ביניהן. ההודעות תימסרנה במקביל לביהמ"ש.