ת"א 12731-05-17 עזרא נ' שיא ייזום ופיתוח בע"מ ואח'

1.בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף, בהתאם להוראות תקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, בשל התיישנות ומעשה בית דין. כן טוענים המבקשים 2-3 לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות או העדר עילה כנגדם.

2.המבקשים, הם הנתבעים טוענים כי עילת התביעה היא הסכם שנערך בין הצדדים עוד בשנת 1990 כאשר המשיב טוען כי המבקשים הפרו את ההסכם כלפיו בכך שלא רשמו את זכויותיו במקרקעין כפי שהיו מחויבים עפ"י ההסכם.

המבקשים מוסיפים כי עילת התביעה התגבשה למשיב במועד חתימת ההסכם המשולש הראשון בינם לבין המשיב לבין המנהל, בשנת 1993 ולכל המאוחר במועד בו התבקש המשיב לחתום על הסכם משולש חדש בשנת 2000 אז היו בפני המשיב כל העובדות החיוניות הדרושות לביסוס תביעתו.

3.המשיב בתגובתו טוען כי הפרת ההסכם על ידי המבקשים היא מחדל חוזר ונשנה אשר רק בסיומו תחל להימנות תקופת ההתיישנות.

המשיב טוען כי בהתאם להסכם המשולש היה על המבקשים לפעול לרישום זכויותיו של המשיב במקרקעין ואולם המבקשים לא עשו כן ואף לא סיפקו כל הסבר, גם היום בבקשתם, מדוע לא פעלו לרישום זכויותיו של המשיב המקרקעין.

המשיב מנגד, עשה כל שביכולתו על מנת למזער את נזקיו כתוצאה ממחדלי המבקשים ואף שכר עורך דין אשר טיפל בעניין זה מול המוכרים ומול המנהל טרם פניה לבית המשפט.

4.המבקשים בתשובתם לתגובת המשיב טוענים כי טענת המשיב כי מדובר במחדל הולך ונמשך הינה הרחבת חזית משלא נטענה בכתב התביעה. יתרה מכך, טוענים המבקשים כי עילת התביעה של המשיב בכתב התביעה היא עילה חוזית ולא נזיקית כפי שמנסה המשיב לטעון היום.

המבקשים מוסיפים וטוענים כי בשנת 2000 קיבל המשיב חוזה משולש חדש בינו לבין המשיבה 1 לבין המנהל עליו התבקש המשיב לחתום והוא שהיווה את הבסיס להסדרת זכויות המשיב במנהל. עם קבלת ההסכם החדש סבר המשיב כי הוא מנוגד להסכם הבסיס ולהסכם המשולש הראשון שנחתם בינו לבין המבקשים ודרש מהם ומהמנהל לרשום את זכויותיו בתנאים הקבועים בהסכם המכר ובהסכם הבסיס ואולם – המנהל לא הסכים לכך והבהיר למשיב כי הסדרה ורישום זכויותיו מותנות בחתימתו על ההסכם המשולש החדש והמבקשים עצמם הפנו את המשיב להסדיר את העניין מול המנהל, כך שכבר בשנת 2000 ידע המשיב כי המבקשים אינם מטפלים ברישום זכויותיו במקרקעין וכי אין ביכולתם לטפל בעניין לאור עמידתו של המנהל כי המשיב יחתום על ההסכם המשולש החדש.

5.אין בידי לקבל טענת המשיב כי מדובר במחדל מתמשך של המבקשים. טענה זו הינה ניסיון מלאכותי להתגבר על טענת ההתיישנות המועלית כנגד התביעה.

ככל שמדובר בעוולה נזיקית של המבקשים הרי שמדובר באירוע עוולתי אחד שייתכן ויש נזק מתמשך בצדו וזאת להבדיל ממעשה עוולה מתמשך המקים עילות תביעה חוזרות ונשנות.

6.מפעולותיו של המשיב – אשר הגיש תביעה לסעד הצהרתי כבר בשמת 1998 עולה כי המשיב ידע היטב לעמוד על זכויותיו ולמעשה לא הצביע בתגובתו על כל סיבה ממשית להימנעות מהגשת תביעה זו במועד מוקדם יותר.