ת"א 12712-06-14 קראווני ואח' נ' מט"ח 24 בע"מ

1.בפני בקשה לתיקון כתב תביעה (להלן: "בקשת התיקון") אשר הוגשה על ידי מר עאטף קראווני ומר אימן קראווני (להלן: "המבקשים") במסגרת ניהול התביעה דנן שהוגשה על ידם כנגד חברת מט"ח 24 בע"מ (להלן: "המשיבה" ו/או "החברה").

2.עניינינו בתביעה כספית העוסקת בקשר החוזי שנוצר בין הצדדים, בתאריך 31.5.09, לצורך פתיחת חשבון אצל החברת מט"ח 24 בע"מ (להלן: "הסכם ההתקשרות") והוליד למעשה שני הליכים משפטיים נפרדים.

3.ביום 10.1.2011 הוגשה התביעה השטרית ע"י החברה כנגד עאטף קראווני (להלן: "עאטף") לביצוע שטר בהוצאה לפועל בתיק מספר 25095-04-11 (להלן: "התביעה השטרית"). לאחר שניתנה לעטאף רשות להתגונן הועברה התביעה לבית משפט השלום התל אביב לדיון בסדר דין רגיל.

4.כחלק מהסכם ההתקשרות בין הצדדים דרשה החברה מעאטף להפקדת שיק ערבון להבטחת זכויותיה לצורך פירעון חובות קיימים בחשבונו או לצורך הבטחת עסקאות עתידיות שיבוצעו בחשבון. ביום 18.12.09 מסר עאטף לחברה שיק ע"ס 262,000 ₪, אולם בשיק זה לא נעשה שימוש, והוא הוחלף בשיק ע"ס 237,700 ₪, השיק נשוא התביעה השטרית (להלן: "השיק").

5.לטענת החברה, בעקבות יתרת חוב שנוצרה בחשבונו של עאטף, אשר סחר אצלה במט"ח עד אשר הפסיד את כל כספו, ניסתה לממש את השיק, עם זאת השיק חולל ע"י הבנק הנמשך.

6.טענת ההגנה העיקרית של עאטף במסגרת התביעה השטרית הייתה כי השיק היווה ביטחון בגין שתי עסקאות במט"ח שביצע, ורק במידה ועסקאות אלו לא יצליחו ויגרמו לו להפסדים, אלא שלטענתו עסקאות אלו "נמחקו" על ידי החברה. כלומר, לטענתו מאחר ששיק הביטחון ניתן להבטחת עסקאות אלו אשר נמחקו כאמור, הרי שלא השתכלל התנאי לפירעון השיק שניתן כאמור כשיק בטחון.

7.ברם, בשלב הסיכומים פינתה טענה זו מקומה לטובת טענות אשר מרביתן הובאו לראשונה בשלב מאוחר זה וכללו בין היתר: טענת כישלון תמורה שכן השיק נמסר לחברה לטובת העמדת אשראי לעאטף אלא שלא ניתן אשראי; טענה כי מדובר בהלוואת ניכיון שיקים שאינה עומדת בדרישות החוק להלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993; טענה כי ההסכם שבין הצדדים נוגד את תקנת הציבור לפי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; טענה כי החברה הפרה את חובת הנאמנות שלה כלפי עאטף לניהול כספו בהתאם לסעיף 7 לחוק הנאמנות, תשכ"ט-1979, הפרה של החוק לאיסור הלבנת הון, תש"ס-2000; וכן טענה כי פעילות החברה הינה בגדר משחק אסור לפי ההגדרה בסעיף 224 לחוק העונשין (להלן: "הטענות המאוחרות").

8.שלוש וחצי שנים לאחר שהוגשה התביעה השטרית ע"י החברה, בתאריך 8.6.14 ובטרם ניתן פסק דין בתביעה השטרית, הוגשה תביעה נשוא הליך זה ע"י המבקשים נגד המשיבה בהליך של סדר דין מקוצר.

9.במסגרת תביעה זו, התובעים טוענים כי המשיבה הציגה מצגי שווא לצורך כריתת הסכמי התקשרות, הסכם ההתקשרות נשוא התביעה השטרית והסכם התקשרות עם המבקש 2 בתאריך 21.7.10, והכל לצורך תרמית, הטעייה וחוסר תום לב. על כן נתבעו כל הסכומים שהועברו מהתובעים לחשבונות החברה וכן פיצויים בגין הפרה יסודית של הסכמי ההתקשרות, ניסיונות החברה לפרוע את השיק נשוא התביעה השטרית.