ת"א 1269-12-09 ואח' טאטי ליגב גרופ בע"מ ואח' נ' מויש בע"מ ואח'

לפני בקשת נתבעת 3 (להלן: "המבקשת" ) להורות לתובעות (להלן: "המשיבות") להמציא לה את המסמכים המפורטים בסעיפים 1.1 עד ל- 1.3 שכוללים דיווחי ESNA , דווחים כספיים מבוקרים, כרטסת קניית מזון לשנים 2009-2011. לטענת המבקשת, בקשתה למשיבות מיום 6.9.16, לא נענתה ואף לא זכתה לכל התייחסות מטעמן והמשיבות בחרו להציג בפניהן את המסמכים שמתייחסים לשנים 2012 ואילך. לטענת המבקשת מדובר בנתונים עסקיים שקדמו לשיפוץ שערכו המשיבות בשנת 2012.

המשיבות מתנגדות לבקשה בטענה כי זו איננה מנומקת כראוי לגבי הצורך בהמצאת המסמכים או מסבירה את הזיקה הישירה בין המסמכים המבוקשים על פני שנים רבות, אל מול הנזק שנגרם בחודש אפריל 2012. כן, נטען כי המומחה לא ראה צורך בהמצאת המסמכים המבוקשים.

המבקשת טוענת בתשובתה, כי על מנת לבדוק את הפסדי המשיבות בתקופת העבודות, יש לבדוק נתונים משנים שקדמו לעבודות שבוצעו בשנת 2012. מדובר בנתונים רלוונטיים לתקופה שקדמה לשיפוץ. עוד נטען שיש בנתונים כדי להשליך על הנזקים האמיתיים שנגרמו.

דיון:

תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 דנה בהליך גילוי מסמכים ספציפי, כאשר תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת את היקף הגילוי, כך שהגילוי יכלול מסמכים שיש בהם "כדי לאפשר דיון הוגן, או כדי לחסוך בהוצאות" .

ברע"א Gerber products company נ' חברת רנדי בע"מ ( פורסם ביום 15.1.2008 ) רוכזה ההלכה ונדונה פרשנות דרישת הרלוונטיות במסגרת הליך גילוי מסמכים:

"הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של גילוי מסמכים מתוך מגמה מרחיבה. כך, נפסק כי ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים ובמקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002) (להלן: פרשת שמשון)). כמו כן נקבע כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים, אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה והיא קיימת אף אם מסמכים אלו לא יהיו קבילים בהליך עצמו. כך סוכמה ההלכה בנקודה זו:

"על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה… נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו... ודוק:לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 59 (1995)).

ויודגש: לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהא הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950) (להלן: פרשת כיאט); ראו גם, פרשת שמשון, עמ' 196). בהקשר זה יש לזכור כי שלב גילוי המסמכים ממוקם בתחילתו של ההליך המשפטי, בטרם נפרסה במלואה מסכת טיעוני הצדדים. על כן ברי כי אין לצפות שניתן יהיה להוכיח בוודאות את רלוונטיות המסמכים שגילוים מבוקש. די כי יש יסוד סביר להניח שלמסמכים עשויה להיות רלוונטיות בהמשך ההליך. אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לתחליף לשלב ההוכחות (השוו, אם כי בהקשר שונה, לפרשת פלץ). בהתאם למתווה זה יש לבחון התנגדות לגילוי מסמכים, הנסמכת על הטענה כי גם אם יוכחו העובדות שלשמן מבוקש הגילוי – אין בכך כדי להועיל למבקש. יחד עם זאת, אם ברור בעליל כי הטענה העובדתית שלשמה מבוקש הגילוי לא תועיל למבקש גם אם תוכח, יש בכך אכן עילה לדחיית בקשת הגילוי. אולם, אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לבחינה מדוקדקת של טענות הצדדים. ומכאן – כאשר הטענה שמבוקש להוכיחה באמצעות גילוי המסמכים אינה "חסרת שחר" אין לומר שמדובר במסמך בלתי רלוונטי (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ ([פורסם בנבו], 25.12.07), פיסקה 3).

בשים לב לתקנות ולפסיקה, בקשה לקבלת מסמכים חשבוניים שנוגעים לתקופה שקדמה לשיפוץ, בין השנים 2010 -2012, נופלת בגדר הפרשנות העולה מהפסיקה ולא ניתן לומר שמדובר במסמכים בלתי רלוונטיים , שכן לא ניתן לפסול את הצורך בגילויי מסמכים שתפקידם לכמת את נזקי התובעות בטרם השיפוץ ולכן הבקשה מתקבלת.

המשיבות ימציאו למבקשת את המסכים המבוקשים.

אין צו להוצאות.