ת"א 1269-03-10 מקמיל ואח' נ' לבנטר

התובעים הגישו תביעה כספית על סך 465,867 ₪ לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לטענתם עקב תכנון לקוי של תוספת בניה שביצעו הנתבעים והעדר פיקוח כיאות על העבודות.

1.במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה היו התובעים בעלי הזכויות בדירת מגורים ברחוב ירמיהו 32 בנתניה, הידועה כתת-חלקה 4 בחלקה 251 בגוש 7932 (להלן: הדירה ו/או המקרקעין).

הנתבע 1 הינו מהנדס בניין בהכשרתו ובמקצועו.

2.בתחילת שנות השמונים שכר משרד השיכון את שירותיו של הנתבע 1, לשם הכנת תוכנית קונסטרוקציה עקרונית להרחבת בתים במסגרת פרוייקט שיקום שכונות.

בשנת 1982 הושלמה תוכנית הקונסטרוקציה שכונתה 'ג/946' שהוכנה על ידי הנתבע 1 בשיתוף עם האדריכל אמנון דורון. בתחילת שנות התשעים התבקש הנתבע 1 לעדכן את התוכנית ובהתאם הוגשה על ידו תוכנית יסודות 'ג/1/946', שכללה תיקונים מסוימים בתוכנית המקורית (נספח א' לתצהיר הנתבע 1).

3.ביום 29.11.1989 רכשו התובעים את זכויות החכירה בדירת המגורים נשוא התביעה (הסכם המכר נספח A לתצהיר התובעים), ובשנת 1990 ביקשו לממש את זכותם להרחבת הדירה במסגרת פרוייקט שיקום שכונות, ולשם כך שכרו את שירותיו של הנתבע 1.

ביום 25.4.1990 ניתן לתובע 1 היתר לבניית תוספת ההרחבה (היתר מס' 17907), בהתאם לתוכנית ההגשה שנערכה על ידי הנתבע 1 ושמו מצוין תחת הרובריקה המשויכת למהנדס האחראי לביצוע השלד (נספח C לתצהיר התובעים; ראו גם: היתר מיום 21.1.1990 שניתן למר דיגמי אליהו שהיה הבעלים של הדירה בשנות השמונים).

4.תוכנית הקונסטרוקציה שערך הנתבע 1 עבור התובעים כללה הרחבה של מתחם הדירה בחלקה הצפוני ובחלקה המזרחי, בדרך של הוספת אגף מגורים שהגדיל את שטחה מ- 45 מ"ר לשטח של 100 מ"ר בתוספת עליית גג (להלן: שטח ההרחבה). ויובהר, מדובר בדירה הממוקמת בקומה השנייה בבניין בן שתי קומות כאשר תוספת הבניה נבנתה על קומת עמודים מפולשת בקירוי רעפים ובחלקה תקרת בטון המשמשת מרפסת לעליית הגג.

5.על-פי גירסת התובעים, בחלוף השנים לאחר סיום העבודות החלו להיווצר סדקים נימיים בקירות ובעמודים של התוספת, וכן נחזו הפרשי גבהים לא משמעותיים בין התוספת למבנה הקיים. תופעה זו, לגירסתם, הלכה והחריפה לקראת שנת 2002.

בחודש אוגוסט 2002 פנו התובעים לנתבע 1 על מנת שיבדוק מה מקור הסדקים שהתגלו בדירה, וכן קיומו של קשר בין הופעתם לשקיעה של המבנה. הנתבע 1 ביקר בדירת התובעים ובתום הבדיקות שביצע הודיע לתובעים, במכתבו מיום 25.8.2002, כי אין שקיעה של הבניין הקיים. על מכתב זה חתום הנתבע 1 בשם הנתבעת 2 (נספח D לתצהיר התובעים).