ת"א 1268-06 זנגריה נ' באסם עיסא זנגריה

1.בפני בקשה לתיקון כתב הגנה.

2.התובע, עלי שחאדה זנגרייה (להלן: עלי) הגיש בבית משפט זה את התביעה דנן בשנת 2006, לסילוק ידו של הנתבע, באסם עיסא זנגריה (להלן: באסם) מחלקה 1 בגוש 13564 בכפר טובא זנגרייה (להלן: תביעת סילוק היד). בחלקה זו נכלל שטח חקלאי בהיקף של כ-27 דונם (להלן: החלקה החקלאית) וכן שטח אחר שעליו בנוי בית בו מתגורר באסם (להלן: חלקת הבית). לאחר שעלי הגיש בבית משפט השלום בצפת את תביעת סילוק היד, באסם הגיש תביעה משלו בבית המשפט המחוזי בנצרת, לסעדים הצהרתיים בדבר בטלות הסכם מכר בקשר לחלקה החקלאית ובדבר בעלותו-שלו, הן בחלקה החקלאית, הן בחלקת הבית (ת"א (מחוזי נצ') 709/06 באסם עיסא זנגריה נ' עלי שחאדה זנגריה) .

3.ביום 4.3.2008 הגיש באסם, באמצעות בא כוחו דאז, במסגרת תביעת סילוק היד, את בקשתו לרשות להתגונן. בסעיף 38 לתצהיר התומך בבקשה נכתב:

"לפי ייעוץ משפטי שקיבלתי, הסכסוך האמיתי והעיקרי ביני לבין [עלי] נוגע לשאלת הבעלות בקרקעות, ומי שיוכר ע"י בית המשפט כבעלים – יהא זכאי אף להחזיק ולהשתמש בקרקעות. לכן, יהא זה נכון וצודק ליתן לי רשות להתגונן מפני תביעת המשיב".

4.ביום 24.3.2008 הגיש באסם בקשה, גם כן במסגרת תביעת סילוק היד, לעכב את הדיון בתביעת סילוק היד נגדו לאור תביעת הבעלות שהוא הגיש בבית המשפט המחוזי. בבקשה טען:

"... המחלוקת האמיתית בין הצדדים היא על שאלת הבעלות בחלקות, וזוהי המחלוקת שפתרונה יכריע את גורלם של שני ההליכים המשפטיים...[]אם יחליט בית המשפט המחוזי כי המבקש הוא בעל החלקות, ממילא לא יוכל [באסם] להתגונן כנגד תביעה זו בטענות הגנה שהעלה".

5.בהחלטה מיום 12.5.2008 קיבלה כבוד הרשמת ר' איזנברג (כתארה דאז) את הבקשה לעיכוב ההליכים בתביעת סילוק היד נגד באסם. ביום 4.10.2010 נתן בית המשפט המחוזי (כבוד השופט הבכיר ה' חטיב) את פסק דינו בתביעת הבעלות של באסם. תביעת הבעלות של באסם נדחתה. עם זאת, נקבעו בו ממצאים עובדתיים בקשר לחלקת הבית, לפיהם, בין היתר, המנוח שחאדה – אביו של עלי ואביו המאמץ של באסם – הביע רצונו בפני ארבעה בניו כי באסם יבנה את ביתו על אדמתו של שחאדה, ואין זה מן הנמנע שהצביע על 'מקום מסוים' כמקום בו יבנה באסם את ביתו, כפי שטען באסם. נקבע, כי היה זה עלי שאפשר לבאסם לעלות על חלקת הבית ולבנות את בית המגורים בו מתגורר באסם עם אשתו וכי באסם בנה את הבית מכספים שסבו חסך עבורו (שם, פס' 31). בית המשפט המחוזי כאמור דחה את תביעת הבעלות של באסם, גם בקשר לחלקת הבית, אך נכתב בפסק הדין:

"בשולי דברים אלה אציין, כי אילו היה מדובר במחלוקת בענין חזקה של חלקת הבית, התוצאה היתה שונה, משום שהעובדות שקבעתי לעיל מובילות למסקנה, כי מעמדו של התובע ביחס לחלקת הבית הינו מעמד של בעל רשות בלתי הדירה שאין הנתבע יכול לבטלה במחי יד, אולם התביעה שבפני הינה תביעת בעלות, וכמבואר לעיל, כשל התובע להוכיח את טענתו לבעלות על חלקת הבית" (שם).

באסם הגיש ערעור על פסק הדין בתביעת הבעלות לבית המשפט העליון (ע"א 32/11 זנגריה נ' זנגריה); הערעור נמחק ביום 8.2.2011. כשלוש שנים לאחר מכן, בדיון בתביעת סילוק היד אשר התנהל בבית משפט זה בפני כבוד הרשמת ב' לכמן (כתארה דאז) ביום 26.11.2013, הודיע בא כוחו של עלי על הסכמתו למתן רשות להתגונן, ונקבע כי תצהירו של באסם ישמש ככתב ההגנה.