ת"א 12644-04-14 מ' נ' שירותי בריאות כללית

1. לפני תובענה שהוגשה בגין התרשלות רפואית, בגינה נותר התובע עם נכות בשיעור של 49.6%.

2. מכתב התביעה עולה, כי בתאריך 1/7/07, בהיותו כבן 12 שנים נפל התובע מגובה וסבל משבר בשוק רגל שמאל.

התובע נותח, אולם בשלב מסויים החל להתלונן על כאבים בכף רגל שמאל, ובתאריך 19/6/08 הגיע למיון עקב כאבים עזים ברגל שמאל, ובבדיקתו אובחנה גם רגישות בכף רגל ימין, וכן השטחת כפות הרגליים.

3. התובע צירף את חוות דעתו של האורטופד, דר' צבי גורן, ממנה עולה, כי אין קשר בין פציעתו של התובע בעת הנפילה בגיל 12 לבין בעיותיו בכפות הרגליים, הנובעות מהשטחתן, אם כי בהמשך חוות דעתו הוא מוצא קשר בין הכאבים בכף רגל שמאל לבין פציעתו של התובע והטיפולים שקיבל לאחריה.

4. המומחה קובע, כי התובע סובל מהשטחה גמישה של כפות רגליו, עובדה שאין לה כל קשר לפציעתו, ואשר ניתנת לטיפול שמרני באמצעות מדרסים, נעליים מתאימות ופיזיוטרפיה, ועל כן, אין לו הסבר מדוע נותח התובע פעמים נוספות בשנים 2008 ו-2009, ניתוחים, אשר במהלכם נחתכו עצמות העקב והוארך הגיד הפרונאלי בכף רגל ימין.

המומחה מבהיר, כי מעיון בתיעוד הרפואי, הוא לא מצא כל סיבה לביצוע הניתוח, המיותר לשיטתו, בכף רגל ימין, כמו גם ברגל שמאל. לדבריו, הניתוחים לא תאמו את הממצאים הקליניים ואינם נכונים טכנית, מה עוד שהניתוחים הרעו את מצבו של התובע והחישו את התהליכים הניוונייים בשתי הרגליים.

המומחה מעריך, כי נכותו של התובע בכף רגל ימין הינה בשיעור של 30%, ונכותו בכף רגל שמאל הינה בשיעור של 28%, סה"כ 49.6% נכות.

5. נוכח האמור הנני קובעת כדלקמן:

א. הנתבעת תגיש כתב הגנה בצירוף חוות דעת נגדית בתוך 120 ימים מתאריך היום.